ניהול: "שכר הבכירים בישראל – לאן?"

רשמים מכנס במלאת שנה להחלת תיקון 20 לחוק החברות

תיקון 20 לחוק החברות, שנכנס לתוקפו בדצמבר בשנה שעברה גובש בעקבות המלצותיה של ועדת נאמן, שהוקמה כדי לבחון את האפשרויות להקטנת פערי השכר במשק הישראלי. התיקון קובע הוראות הנוגעות לשכר הבכירים ודרכי קבלת ההחלטות הנוגעות לשכרם בחברות ציבוריות וחברות אג"ח.
מאז חלפה שנה ופירמת "PWC ישראל" ערכה כנס שכותרתו: "שכר הבכירים בישראל – לאן?". הלכתי לקבל תשובות.

פתחה את הכנס ליאת אנזל אביאל, שותפה וראש קבוצת הייעוץ של הפירמה בישראל.
"יש עוינות כלפי בכירים," אמרה, "בגלל אי קשר בין תגמול וביצועים. תיקון 20 בא לעשות סדר.
ההנחה הייתה שהתיקון יביא לירידה בשכר בכירים ושאסיפות כלליות יבחנו שוב את מודל התיגמול של החברות. ואכן," העידה, "יש תהליכים משמעותיים של התמקצעות."

אחריה עלה גיל מור, שותף בפירמה, וסיפר שבשוויץ ערכו משאל-עם שעסק בשאלה האם יש להגביל את שכר הבכירים לעד פי 12 מהשכר הכי נמוך בחברה. רוב העם הצביע נגד. (אבל עצם העלאת הנושא למשאל עם מצביע על חשיבותה של הסוגיה – ש.ש.)
עוד אמר:
– "קשה לקבוע בתחילת השנה את הקריטריונים לבונוס בעולם שמצבים משתנים בו בקצב מהיר."
– "קשה למדוד יעדים לסמנכ"לים בתפקידים מסוימים כמו משאבי אנוש או יועץ משפטי. דווקא במצבי משבר שבהם נגרמים הפסדים הם דווקא עובדים קשה יותר."

אחריו עלה נציג הרגולציה, ד"ר אייל גבע, אחראי תחום מימשל תאגידי ברשות לניירות ערך.
"זה יותר מעשור," אמר, "מתחוללים בעולם משברים גדולים ולכן מתגברת הרגולציה, כתופעה כלל עולמית. היה עלינו לחץ שנגיד מה צריך לעשות."
עוד אמר:
– "אנחנו לא צריכים להגיד מה גובה השכר, אלא עלינו להיות אחראים על הגילוי."
– "מהות השינוי הוא המעבר ממבנה שכר של 'בדיעבד' למבנה שכר של 'מראש'."
– "נוצרו דפוסי שכר זהים לחברות מאד שונות האחת מהשנייה. זה לא הגיוני."
– "דירקטוריונים השתמשו במכבסת מילים כמו: 'תרומתו הגדולה של המנכ"ל להצלחת החברה'. וזאת מבלי שבחנו אמפירית את התרומה המיוחסת."
– "מטרת התיקון לחוק היא לא להוריד שכר, אלא ליצור קשר בין תיגמול ובין ביצועים (אם ביצועים טובים יכול להיות שגם יעלה השכר)."

אחריו עלה עו"ד יקיר מנשה, סמנכ"ל בכיר למשאבי אנוש של קבוצת כימיקלים לישראל (כי"ל), שסיפר למשתתפים על שינוי מהותי שחווה הקונצרן העובר לשיטת תגמול גלובלית.
כי"ל (ICE) פועלת ב-20 מדינות, מעסיקה כ-12,000 עובדים שכ-600 מתוכם מוגדרים בכירים ברמות שונות. בשלב הראשון נקבעה תוכנית לתגמול 100 בכירי הבכירים. לא פשוט היה אפילו לקבוע מי נכלל בין אותם 100 בכירים. ואכן אחת המטרות המרכזיות הייתה יצירת LEVELING – קביעת מיקומו של המנהל ביחס למנהלים אחרים.
חלק מהחברות הכלולות בקונצרן הן חברות נרכשות ולכן השכר היה ממוקד ברמה המקומית. היה קשר בין הסכמים קבוצים מקומיים לשכר בכירים מקומיים. בשל כך נוצר חוסר שוויון בין בכירים ברמת הקונצרן, ואלו ממילא לא אימצו ראייה גלובלית אלא התמקדו ביחידותיהם העיסקיות.
התוכנית מבקשת ליצור שדירת ניהול גלובלי וחזון בו מנהלים מחויבים לקונצרן ולא רק ליחידות העסקיות (One ICE), ראייה מערכתית רחבה של הקונצרן. כך גם תיווצר סטנדרטיזציה בין תפקידים ביחידות שונות, תתאפשר גמישות ניהולית וניתן יהיה להשביח את מערך הפיתוח האישי והארגוני.

אחר כך נערך פאנל.
נתן חץ, מנכ"ל ובעל שליטה ב"אלוני חץ נכסים והשקעות" אמר ש"אם יש חוק צריך לקיים אותו, אבל לפעמים בגלל חברות חריגות עושים חוק שחל על הרוב שהוא בסדר. ויש עוד בעיה שחקיקה היא אחידה וחלה על חברות שונות האחת מהשנייה.
הוא הוסיף ואמר כי "חוק הוא תוצר של כשל מערכתי, יש תחושה שהדירקטוריונים לא עושים את עבודתם ולכן המחוקק מתערב. כך גם המוסדיים (גופי ההשקעה שמשקיעים את כספי הציבור – ש.ש.) . הם היו צריכים להצביע ברגליים. אף אחד לא מכריח אותם להשקיע בחברה. אם תגמול בכירים לא מוצא חן בעיניך מכור את המניות. ואז לא צריך חקיקה."

אילן רביב, מנכ"ל "מיטב דש השקעות" (גוף מוסדי, ואחד ממושאי ביקורתו של חץ – ש.ש.) בירך על תיקון 20 אם כי ציין כי יש בעיה עם של שקיפות יעדים (הנדרשים ליצירת הרציונל לקביעת הבונוס – ש.ש.) כי לא רוצה שייחשפו לפני המתחרים.
הוא הסכים עם נתן חץ ואמר כי נציגיו מצביע נגד החלטות שלא נראות להם בדבר שכר בכירים בחברות שבדירקטוריונים שלהם הם מיוצגים. "מתוך 83 עסקאות בהן השתתפנו בשנה האחרונה," התגאה רביב, "התנגדנו ב-51" (היקף כזה של התנגדות רק מצביע על מידת הכשל המערכתי בתחום גם לאחר שהתיקון נכנס לתוקף – ש.ש.) רביב נתן לשומעים להבין כי חברתו הייתה קדושה אף יותר מהאפיפיור משום שחברת אנטרופי המליצה להתנגד רק ל-32 עיסקאות (אנטרופי היא חברת ייעוץ למוסדיים הממליצה להם כיצד לנהוג במקרים כאלו בישיבות דירקטוריון).

"אבל," היקשה כנגדו נתן חץ, "הצבעה כזו לא מספקת כי ההחלטה על השכר המופרז בכל זאת עוברת, בהחלטת רוב. לכן, אל תסתפק בהצבעה בידיים אלא תצביע ברגליים, צא מההשקעה בחברה. כשזו תהיה הגישה שלכם, השכר ישתנה."

רביב לא ראה כך את פני הדברים: "זה לא שחור ולבן," אמר, "אם יש חברה מצוינת והשכר של המנכ"ל צורם ומוגזם אז אני מצביע נגד האישור שלו, אבל לא אעזוב את החברה כי ההשקעה בה טובה. יש נושאים יותר חשובים משכר הבכירים."