למה לא לחשוף את גנבי הסוסים?
בכנס שערכה בשבוע שעבר פירמת הייעוץ PWC אמרה עו"ד דין שיראל גוטמן עמירה, ראש מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך, כי חלק מהחברות הגדולות בישראל נוהגות כ"גנבי סוסים". הדברים נאמרו בהקשר לתיקון 20 לחוק החברות המחייב גם את קבלת אישור בעלי מניות המיעוט להסכמים לתיגמול בכירים. תיקון זה מבקש למנוע חלק מהקלקולים שנבעו מיחסים לא קדושים בין מנהלים שרופדו כיאות על ידי בעלי שליטה ובתמורה פעלו לטובתם, ולא תמיד לטובת החברה אותה ניהלו.
הכינוי "גנבי סוסים" ניתן לאותן חברות שניסו לבצע מחטפי שכר ולסגור הסכמים תיגמול בימים האחרונים שלפני כניסתו של התיקון לתוקף.
אנו, הסבורים שאין כמו שקיפות ופתיחות כדי לטהר מערכות רבות, תהינו מדוע הרשות לניירות ערך אינה נותנת פומבי ומפרסמת את שמות אותן חברות. דובר הרשות הבטיח לחזור עם תגובה, אנו ממתינים…
"המנהל הוא רק בן אדם". האם משום כך הוא בהכרח חלש אופי וחסר חוט שידרה?
אחד המרצים בכנס היה גדעון סיטרמן, דח"צ בבנק מזרחי טפחות ויו"ר ועדת התיגמול של הדירקטוריון. את דבריו פתח באמירה מעט אגבית אך חשובה בעינינו וכנראה גם בעיניו: "לא הייתי ראש ועדת התיגמול שקבעה את שכר המנכ"ל ונושאי המישרה במזרחי טפחות."
את הרצאתו סיים גם במשפט חשוב: "מנהל הוא רק בן אדם ובתור שכזה הוא לוקח בחשבון את תועלתו האישית ולכן צריך בלמים, איזונים ושקיפות."
האמנם? האם אין מנהלים שהם בני אדם הלוקחים בחשבון את תועלתם האישית אבל תוך שמירה על איזונים ובלמים, ללא צורך בפיקוח ובקרה חיצוניים?
בסופו של דבר זה הכבוד והמעמד
תשובה חלקית לשאלה זו ניתן היה למצוא בממצאיו של מחקר בינלאומי שהוצג בכנס על ידי רו"ח הילי קרייזלר מ-PWC, ולפיהם בארצות המערב מנהלים העדיפו להרוויח פחות כסף ובלבד ששכרם יהיה מעל ממוצע השכר של עמיתיהם. בישראל 94% מהמנהלים הציגו גישה כזו. מכאן, שזו לא חזירות לשמה. הבכיר העברי לא רואה רק כסף, הוא רק לא רוצה להיחשב לנחות מעמיתיו.
כבר לפני יותר משנה אמר לי כדברים האלה מנהל בכיר במשק:
"… מה שמעניין אותנו כבני אדם זו היחסיות. אם כל העובדים היו מרוויחים 6000 ₪ לחודש ועובד מסוים היה מרוויח 7000 ₪ הוא היה באופוריה מוחלטת. לעומת זאת, הייתה לו תחושה הפוכה לחלוטין אם כל העובדים היו מרוויחים 8000 ₪. אני לא יכול להרשות לעצמי להרוויח פחות, כי אני מעריך את עצמי כאחד המנהלים הפחות גרועים במשק. כולם מסתכלים על המנהלים המובילים ואני לא יכול להיות יותר מדי מאחור. זה המיצוב שלי. נניח שארוויח שלושה מיליון ₪ לשנה ואראה שמנכ"ל ממוצע של חברה גדולה מרוויח עשרה מיליון ₪ לשנה, אז למרות שאני חושב שגם משכורת של שלושה מיליון היא גבוהה מדי ארצה ליישר קו."
