ברוב הארגונים מסוג זה לא קיימת שקיפות ואין חובת דיווח, ואז נכנסת לפעולה הרגולציה. עו"ד גלעד חריש, יו"ר עמותת "לשובע", אף מעריך שהסדרת כללי שקיפות ואתיקה ירחיבו את מעגל התורמים ויגדילו את פעילותם של הארגונים
"בגלל מעטים שסרחו, מוטל על האלכ"רים (ארגונים ללא מטרות רווח) נטל של רגולציה כבדה ומיסוי גבוה". כך קובל ירון סוקולוב, מנכ"ל איגוד מנהיגות אזרחית המאגד אלכ"רים, בכנס שדן בשקיפות, רגולציה ואמון הציבור באלכ"רים.
מדברי משתתפים אחרים בכנס, שאורגן על ידי מנהיגות אזרחית ו"הארץ כנסים", עלה כי הסיבה לקיומה של רגולציה (לא מספקת, לדעת חלקם) על אלכ"רים היא לא דווקא כישלונן של עמותות מסוימות לשמור על כללי אתיקה וחוק, אלא אי קיומה של שקיפות וחובת דיווח.
"כאשר אין שקיפות וכללי אתיקה סדורים", הסביר ניסן לימור, מומחה לניהול אלכ"רים, "נכנסת לפעולה הרגולציה". הוסיף והדגיש אבנר סטפק, מנכ"ל מיטב בית השקעות: "הרגולציה תובעת מהאלכ"רים לעשות את מה שלא יעשו מיוזמתם, לדווח כראוי ולפעול בשקיפות מלאה". מייק נפתלי, מנהל רב ניסיון של אלכ"רים, נגע באחת הסיבות המרכזיות לבעיה, שאינה זרה גם למנהליהן של לא מעט חברות עיסקיות. "באלכ"רים רבים יש מנכ"ל חזק והנהלה ציבורית חלשה", אמר. פיקוח ראוי, אתם יודעים.
הרעב כגימיק
עו"ד גלעד חריש, יו"ר עמותת "לשובע", הסביר מדוע סטנדרטים של שקיפות וגילוי נאות צריכים להתקיים באלכ"ר כמו בחברה בורסאית: "שני סוגי הארגונים, אלכ"ר וחברה ציבורית, מגייסים כסף מהציבור ועושים בו שימוש. אך בעוד שחברות בורסאיות מחויבות בדיווח שוטף, אלכ"רים לא מחויבים לו. אמנם יש אלכ"רים, כמו "לשובע" שמיוזמתם שולחים דוחות לתורמים שלהם, אבל אין זו פעולה שגרתית במוסדות ממן אלו. על כן יש לעגן נוהג זה ברגולציה". זה גם כדאי, סבור חריש, כי "הסדרת כללי שקיפות ואתיקה ירחיבו את מעגל התורמים וממילא יגדילו את פעילותן של האלכ"רים".
חריש גם הדגים את משמעותה של התנהגות אתית של אלכ"ר. לדבריו, "לא צריך לעשות שימוש בגימיקים כדי להתרים כספים. למשל, השימוש במילה 'רעב' מהווה ניצול לא ראוי של רגישות הציבור. בארץ אין רעב ולמרות זאת משתמשים במלה כדי לעודד את הציבור לתרום לנזקקים. זו גישה שגויה. תורמים פוטנציאליים רבים יודעים הרי את האמת ונרתעים מלתרום דווקא בגלל הסתייגותם מגישה זו".
