האם מפקד חיל הים שנצפה במועדון חשפנות היה צריך להחמיר את נורמות ההתנהגות שלו, גם כשאינו על מדים? האם הרמטכ"ל צדק כשהגיב במתינות? על חשפנות ומנהיגות
מפקד חיל הים, האלוף אלי מרום (צ'ייני), נצפה במועדון חשפניות ואף זכה להערה מהרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, והדיעות חצויות: או שהוא היה שם כאזרח, ואז זו זכותו ושהצדקנים יפסיקו לבלבל את המוח; או שכקצין בכיר עליו להיות דוגמא ומופת גם שאינו לבוש מדים ולכן מן הראוי שיתפטר.
פורמאלית, הרמטכ"ל פעל נכון
נטיית הלב הראשונה היא לתמוך בעמדה המקלה, וזה גם מה שעשה הרמטכ"ל. האלוף היה במקום כאזרח ולא כלובש מדים. הדבר אינו משפיע על תפקודו המקצועי ולכל היותר זו עבירת משמעת הסותרת אולי איזו הוראה הקשורה להתנהגות שאינה הולמת קצין.
אי אפשר לתבוע ממנו, למשל, ללכת הביתה – זה חסר פרופורציה לחומרת המעשה. מהבחינה הפורמאלית הרמטכ"ל פעל נכון, הוא לא היה צריך לתת לו נזיפה חמורה, ובטח שלא להדיחו.
אבל לא הכול פורמאלי
אך מה אמר הרמטכ"ל לאלוף מרום באופן לא פורמאלי, אם אמר, זאת איננו יודעים; אפשר שרמז לו לשקול את המשך צעדיו. כי מהבחינה הלא פורמאלית נוצרה בעיית מנהיגות משמעותית. אגב, חלק ניכר ממנה היא תוצאה של תגובת התקשורת. אותה תקשורת, אשר את עובדת קיומה האלוף מרום צריך לקחת בחשבון כאשר הוא מופיע בציבור, גם ללא מדים.
ראשית, שירות בקבע הוא שירות של 24 שעות ביממה. איש הצבא עומד לרשות הארגון בכל שעה משעות היום והלילה. כך שמי שביקר במועדון הוא אלוף בצה"ל ללא מדים, ולא אזרח.
שנית, מפקד בכיר בדרג הגבוה ביותר חייב להיות מנהיג. מרום הוא הרמטכ"ל של חיל הים, על כול המשתמע מכך. אחד המאפיינים המרכזיים של מנהיג הוא יכולתו להוות דוגמא אישית לאנשיו. משמעות הדבר היא שעקרונותיו ודרכי התנהגותו ראויים ואמיתיים. אמיתיים במובן זה שהוא לא יכול לאמץ קוד מוסרי אחד לשעות העבודה וקוד מוסרי אחר לשעות הפנאי.
לכן, מרגע שנחשפה הפרשה מרום יתקשה להטיל מרות במגוון תחומים התנהגותיים. מנהיגותו נסדקה והוא יחוש בזאת בכל יום ויום שימשיך לפקד. בדיחות ירוצו בחיל ומחוצה לו על כל צעד שיעשה. מה תחשוב על מחשבותיו כל אישה שתכנס לישיבה בהשתתפותו?
שיקר או לא שיקר?
וכל זאת, עוד לפני שדנים בשאלה אם מרום שיקר או לא שיקר כאשר אמר שזו הייתה רק מעידה חד פעמית. בשלב זה נראה כי צה"ל לא הולך לבדוק את אמיתות הגירסה. אם כך הדבר מתחזקת אצלנו את התחושה שהרמטכ"ל אמנם רמז לו לשקול את המשך צעדיו, במחיר אי בחינתה של סוגיה זו.
רגע, ומה עם שלושים שנות שירות?
במקרים כמו אלה שבה ועולה הטענה כי לא ניתן להעמיד עשרות שנות שירות מוצלח כנגד מעידה מוסרית, חד פעמית. זה לא פרופורציונאלי ולכן צריך להתייחס לכל העניין בסלחנות, אולי אפילו בשביב של הומור.
זו כמובן הסתכלות פשטנית על כל העניין הבוחנת רק את מה שנראה על פני השטח. מרום הוא אותו מרום, ואישיותו לא השתנתה לה פתאום בשנה האחרונה. אין להוציא מכלל אפשרות שדרך התנהלותו זו קיבלה ביטוי פעמים רבות בדרכים שונות ומגוונות. ההבדל הוא בכך שבעבר זה נעשה הרחק מאור הזרקורים, או התקבל בסלחנות כאשר ההתנהלות הועמדה כנגד יכולותיו הביצועיות/מקצועיות, בוודאי בחיל קטן ואינטימי.
אבל ככל שעולים בשרשרת הפיקוד חשיבותן של נורמות ההתנהגות של המפקד הולכת וגדלה. הן משפיעות על יותר ויותר אנשים ומעצבות את דמותו של החיל. זה לא עוד חייל או קצין, אלא ראש המערכת. כעת, משדפוסי התנהלותו של מרום זכו במקרה לחשיפה, התגלה לפתע קצה הקרחון, ולמגינת ליבו בקול גדול. הביקור במועדון הוא אולי חד פעמי, אבל דפוס התנהגות הוא התנהלות הנבנית במשך שנים.
ההחלטה כיצד לנהוג רובצת כעת לפתחו של מרום. לא נופתע אם יתגלה כי חולפים אצלו הרהורים על פרישה מוקדמת.
