ניהול: למי בדיוק אין אמון במי?

כפי שהדברים נראים היום שלושת בכירי לישכת ראש הממשלה שהובילו לפרישתו של ראש הלישכה נתן אשל נמצאים גם הם בדרכם החוצה. הסיבה: ראש הממשלה איבד את אמונו בהם. הוא אינו רואה בעין יפה את התנהלותם מאחורי גבו. לא עוזרים ההסברים שהם לא רצו לקלוע אותו לסיטואציה הלא נוחה.
אכן, אפשר שזו באמת הסיבה לכך שהשלושה, הנדל, האוזר ולוקר, לא שיתפו את ראש הממשלה בצעדם הנכון וההוגן, אבל אולי מבלי דעת הם חיוו בכך את דעתם על מנהיגותו, כפי שהיא נתפסת על ידם. הם הניחו שהוא יתקשה מאד להתמודד עם המצב. הם הניחו שלא יהיה לו קל לעשות את הצעד הנכון והמתבקש, צעד שמנהיג אמיתי כלל לא היה מתקשה לעשות.

על יושרה ואתיקה
מנהיגות אמיתית חורתת על דיגלה נורמות של יושרה ואתיקה. לו סבורים היו השלושה כי עמוד אש כזה מנחה את ראש ממשלתנו מן הסתם לא היו מהססים להציב בפניו את הבעיה, במצב כזה היו מניחים שהיה פועל ללא היסוס, כמוהם. אבל הם לא סברו כך, הם מכירים מקרוב את הקליינט שלהם, לכן ביקשו להוציא עבורו את הערמונים מהאש.
לוקר, האוזר והנדל ישלמו בכיסאם משום שהם, שאמורים לפי תפיסת נתניהו להגן עליו (עליו ולא על שירות המדינה והנורמות הציבוריות!), הציגו אותו בקלונו. מבלי דעת הם הביעו את דעתם האמיתית עליו.

ודבר נוסף: בלישכה של מנהיג אמיתי נתן אשל לא היה מעז לעשות את מה שעשה. הוא אפילו לא היה חושב על כך, התרבות הארגונית הייתה כובלת את ידיו.