ניהול: כיצד נוהגים באחריות עסקית גם בעת מיתון?

יותר ויותר חברות משקיעות בשנים האחרונות משאבים כדי לשמור על הסביבה או למנוע ניצול עובדים. הקצאת משאבים נכונה תאפשר להמשיך בכך גם בתקופת צמצומים וקיצוצים

בשנתיים האחרונות יותר ויותר חברות בישראל מבקשות לפעול ברוח האחריות התאגידית. משמעות הדבר היא לא רק תרומה לקהילה ומתן תשומת לב להשפעות ירוקות, אלא גם להתנהגות עסקית נאותה. כיצד משפיע המשבר העולמי המתגלגל גם לפתחנו על פעילות זו?

פיתוח הארגון ברוח אחריות תאגידית כרוך בעלויות. בעבר משמעות המושג אחריות תאגידית הייתה קשורה בעיקר למדיניות של תרומה למען הקהילה. כיום, לעומת זאת, המשמעות רחבה יותר: גם התנהלות ירוקה עולה כסף וגם התנהגות נאותה מבחינה עסקית אינה מסתכמת בשינוי התנהגות גרידא, ויש לה משמעויות כספיות רבות. למשל, אי נתינת שוחד עשויה להיות כרוכה בהפסד עסקים, אי נכונות לעבוד עם ספק שמנצל את עובדיו עשויה להיות כרוכה בהגדלת עלויות, ועוד.

בעיתות משבר עולה השאלה: האם ארגונים יהיו נכונים להוציא כסף גם בעת שמיתון מאיים על עסקיהם, גם אם נראה לכאורה שלא חיוני להוציא כסף זה, או לא הכרחי לוותר על מקורות הכנסה אלה?

התשובה היא כמו תמיד במקרים מורכבים: כן ולא – ניתן להצביע על שתי תופעות מנוגדות, המושכות את הארגון כל אחת לכיוון אחר. מצד אחד, ארגונים ירצו, ובצדק, לצמצם עלויות. מצד שני הם לא ירצו לוותר על תהליך התגבשותם כארגונים הוגנים, על ההשלכות החיוביות שמביא תהליך זה למוניטין של החברה.


לעודד שקיפות – דווקא בגלל המשבר

על כן, ארגונים שיידעו לנהל כראוי את התנהלותם התאגידית יבצעו ניתוח מושכל של הקצאת משאבים. למשל, ארגונים אלה ייטלו על עצמם פחות פרויקטים קהילתיים או יצמצמו את היקף תרומות, אך לא יוותרו על הטמעת הקוד האתי. אפשר שיאטו את קצב ההמרה של פעילות רגילה לפעילות ירוקה, אך הם לא ישובו לעבוד עם קבלני כוח אדם שאינם מעניקים לעובדיהם את הזכויות המגיעות להם.

במילים אחרות, ההתייעלות יכולה להיות ברמה התפעולית אך לא במהות.

היטיב להגדיר זאת צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, בכנס מעלה לאחריות תאגידית: "אין להסכים עם הגישה כי המשבר יקטין את המחויבות לאחריות תאגידית. כי הרי התנהגות עסקית לא נאותה היא זו שהביאה למשבר. לכן דווקא המשבר צריך לעודד עוד יותר את השקיפות וההתנהגות הראויה".

מכאן שהמשבר דווקא חידד את הצורך של ארגונים להפוך להגונים יותר. התביעה הציבורית מארגונים להתנהלות כזו מתחזקת משמעותית דווקא בגלל המשבר. לכן ניתן להניח שבתחום זה לא ייעצר התהליך. ארגון שהתנהלות תאגידית נאותה הפכה להיות חלק מהאסטרטגיה שלו לא משנה את האסטרטגיה בגלל משבר. המשבר רק מצריך אותו לבצע התאמות, גם בתחום זה.

מעבר למימד האתי, התהליך משתלם גם בגלל הפוטנציאל העיסקי. היטיב לסכם זאת בתמציתיות איתן רף, יו"ר לאומי, שאמר בכנס: "אחריות תאגידית טובה לעסקים".

מאמר זה פורסם גם כאן: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3618894,00.html

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שוקי שטאובר

שוקי שטאובר

חוקר, סופר, עיתונאי, יועץ ומרצה בתחומי ניהול, עבודה וקריירה

מאמרים נוספים מרחבי האתר שעשויים לעניין אותך

בחזרה לאותנטיות

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

סיור היסטורי קצר

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.

המסע לוולורה

בשעה רבע לאחת-עשרה רכשתי כרטיס נסיעה במיניבוס ארוך (25 מושבים) שעוד מעט ייסע ל-ולורה המרוחקת 181 ק"מ מסרנדה. השארתי במשרד הכרטיסים את הטרולי והלכתי לאכול