ביום רביעי האחרון התקיים כנס העשור של מידות, עמותה המסייעת לעמותות להתנהל טוב יותר.
בכנס הוענק "אות האפקטיביות" על ידי השופטת לשעבר הילה גרסטל ועל ידי הנדבנית שולה מוזס. בדברי הברכה שלה אמרה שולה מוזס כי לא המקבל הוא זה שצריך להגיד תודה אלא הנותן. לא להודות למזלו הטוב על כך שיש לו פנאי, בריאות טובה וכסף; אלא להודות למקבל על שהוא מאפשר לו לתת.
מן הסתם התכוונה לכך שהנתינה מעניקה משמעות וערך לחייו של הנותן, וכדי שהיא תתקיים צריך גם להיות מי שמוכן לקבלה וליהנות ממנה…
(בתמונה נראות השתיים מעניקות את אות האפקטיביות לנציגי עמותת אנוש: עמוס סלע, יו"ר ההנהלה וד"ר הלה הדס, המנכ"לית)
ד"ר סיגל שלח, המנכ"לית הנכנסת של ג'וינט ישראל, דיברה על נזקים שפעילות חברתית יכולה לגרום שלא מדעת. היא הביאה מספר דוגמאות.
אחת מהן היה ניסוי שנערך בארה"ב ונועד לבחון דרכים להפחתת הריונות לא רצויים אצל צעירות. לבנות בקבוצת הניסוי נתנו בין השאר לטפל בבובות דמויות תינוקות כדי שיחושו עד כמה רבה ההשקעה ורב המאמץ הכרוך בגידול ילדים. להפתעת החוקרים דווקא בקרב קבוצה זו עלה אחוז ההריונות (בהשוואה לקבוצת הביקורת).
מן הסתם החוש האימהי גבר אצל הנערות הצעירות על אי הרצון להתאמץ. וכך יצא, אפוא, שהניסוי עצמו שביקש לברך (על פי הגדרת מטרות הניסוי) נמצא מקלל.
לכן, אמרה שלח, אחד משני מטרות העל של הג'וינט, לצד יצירת "אימפקט", הוא "לא להזיק".