פרסומו של דוח השכר בשירות הציבורי היא פעולה ברוכה כשלעצמה. אך ככל שהיא תורמת לערכים של שקיפות כך היא גם מעוררת תסכול. אז מה עם עלות שכרו של פלוני מגיעה למאה אלף שקלים בחודש? אנחנו יודעים אם זה מוצדק? אפשר לשנות את זה? צריך לשנות את זה?
ממשרדו של הממונה על השכר מציינים בסיפוק כי פעולות חשיפה ואכיפה גורמים לצמצום התופעה של חריגות שכר. זו פעילות ברוכה כשלעצמה, אבל יש בה משום חיפוש המטבע מתחת לפנס. השאלה העיקרית שאינה נבחנת היא מדוע יש חריגות שכר. למה רבים מהגופים הציבוריים מנסים, כטענתם המוצדקת של ממונים על השכר לדורותיהם, להעלים נתוני שכר?
אין קשר בין תמורה לתרומה
נכון שיש מקרים בהם מבקשים להיטיב במיוחד עם מקורב כזה או אחר, נכון שלעיתים זו הדרך הנוחה (והלא נכונה) לפתור בעייה ניהולית, את כל המקרים הללו צריך כמובן לאתר ולהוקיע, אם צריך, גם להעניש; אבל ברוב המקרים התופעה נובעת ממאפיין מרכזי אחד של מסגרת השכר בשירות הציבורי – חוסר קשר ממשי בין תמורה לתרומה. אחרי ככלות הכול, שכר הוא כלי ניהולי שאמור לשקף יכולות ותרומה. בשירות הציבורי בישראל קשר זה רופף מאד. הון עתק יורד בשל כך לטמיון מדי חודש בחודשו.
לפני למעלה מעשרים שנה נעשה הניסיון הרציני ביותר לעשות סדר במערכת מעוותת זו. מערכת שנבנתה במשך שנים טלאי על טלאי תוך שהיא לוקחת בחשבון גורמים לא רלוונטיים כמו עוצמת ועדים, יכולת גרימת הנזק לציבור, כושר המשא ומתן של הצדדים ועוד.
אותה עת התכנסו נציגי אוצר, נציגי הסתדרות ואנשי אקדמיה וגיבשו הצעה מקיפה ואינטליגנטית לרפורמה (דוח זוסמן, על שם מי שעמד בראשה, פרופסור זוסמן). אך זו כשלה מסיבות פוליטיות ובשל אינטרסים שאין בינם ובין טובת הציבור ולא כלום.
תיקונים בחצר האחורית
לכן מערכות ציבוריות שונות נאלצות לבצע התאמות כדי לתגמל את עובדיהם, בעיקר כאלו שיש להם ביקוש, תוך יצירת קשר כלשהו בין תרומה לתמורה. רופא מבוקש יצטרף לבית חולים רק עבור שכר נאות, כי אחרת יוכל להרוויח הרבה יותר בחו"ל. אבל המסגרות הקיימות לא מאפשרות לתגמל אותו באופן חריג ובשל כך הנהלת בית החולים תרה אחר מסגרות יצירתיות שלא תמיד תואמות את הכללים והתקנות. מנסים לעשות את התיקון הנכון בדרך הלא נכונה, כי אין ברירה.
מדוע לא לנסות ולחדש את יוזמה הרפורמה. העיתוי לא רע. יש ממשלה יציבה, תקציב לשנתיים, גם עיני הוא מישהו שאפשר לדבר איתו. כדאי לממונה על השכר אילן לוין להחליף מילה או שתיים עם השר שלו שטייניץ, מבחינתו זו הזדמנות לעלות עוד מדרגה בדרך לחיזוק תדמיתו. הוא גם קרוב לאוזנו של שר העל הכלכלי, קירבה שיכולה רק להועיל.
