בטרנד החדש – אימון – יש חשיבות מכרעת ליכולת להחדיר במאומן את האמונה ביכולתו להגיע להישגים, תוך הגדרה ברורה ומדידה של מטרותיו. עם זאת, מודים בענף: התחום פרוץ והשרלטנות יוצרת בעייה של תדמית
הרצאותיהם של 'מאמנים' בכירים מהארץ ומחו"ל, במסגרת הכנס הבינלאומי הראשון לאימון שנערך השבוע בהרצליה, הזכירו מקצוע אחר שזכה בשנים האחרונות לנהירה רבתי – הגישור.
אלפים רבים זכו בתעודה של מגשר מוסמך לאחר שסיימו בהצלחה קורסי גישור ברחבי הארץ. רובם אינם עוסקים בתחום.
מנהליהם של קורסים אלו, בדרך כלל מגשרים מיומנים ומנוסים בעלי יכולת הדרכה ראויה, הדגישו בדרך כלל בפני הלומדים כי גם אם לא יעסקו בתחום, הרי לקחי הקורס ילוו אותם במהלך חייהם וישפרו את התנהלותם החברתית; בעיקר ככל שהדברים אמורים בהתמודדות עם קונפליקטים.
לרבים מהמגשרים בפוטנציה הייתה זו נחמה פורתא. הם רצו לעסוק בגישור, אך השוק חשב אחרת. ראשית, חלק ניכר מהציבור הישראלי המשיך להעדיף את ההתכתשות בבית המשפט – בבחינת 'הכל או לא כלום עדיף על פני פשרה, בעיקר כשאני בטוח שאני צודק'. בנוסף, חלק ניכר מפעילות הגישור נכפית לכאורה על הצדדים על ידי בית המשפט; וממילא בנתח נכבד ממנה זוכה מי שמקצועו, אכן ניחשתם, עורך דין.
והנה לכם הטרנד החדש – אימון. תחום זה שואב את חזונו מעולם הספורט ומטרתו להניע/לאמן אנשים להגיע להישגים, כמו בספורט תחרותי. זו לא דווקא המיומנות המקצועית של המאמן בתחום בו עוסק המאומן (אם כי היא תנאי חשוב לכשעצמו) כמו היכולת להחדיר בו את האמונה ביכולתו להשיג, תוך הגדרה ברורה של מטרות שהשגתן היא בת מדידה.
תנאי חשוב להצלחה, אמר בכנס אחד ממרצי חו"ל ומאמן ותיק, הוא שהאמונה של המאמן ביכולתן של המאומן גדולה מספקותיו של זה האחרון ביכולותיו שלו. ביטחון עצמי הוא כנראה שם המשחק, וביכולת להחדירו במאומן טמון אחד משורשיה המרכזיים של היכולת להגיע להישגים.
גם בתחום האימון מתקיימים מאפייני תופעת התפתחותו של הגישור בארץ. גם במקרה זה המרצים ומכשירי המאמנים מצהירים כי תהליך הלמידה ולקחיה יתרמו לאיכות חייו של המאמן. גם במקרה זה מרבית הלומדים (בכנס דווח כי לקורסי האימון השונים כבר למעלה מ-1,000 בוגרים) לא בטוח שיעסקו באימון פעיל.
גם במקרה זה, חלקם לפחות כן רוצה לעסוק בתחום, ומתחבט בשאלה כיצד להשיג לקוחות; שהרי אלה בדרך כלל יפנו למאמנים ותיקים ומנוסים. ומי הם בדרך כלל אותם מאמנים מבוקשים אם לא אלו שהכשירו אותם הכשרה ראשונית למקצוע?
אחת הבעיות בתחום (שוב, כמו גם בגישור) היא השרלטנות. הרי אין די בהצגת תעודה של בוגר קורס, גישור או אימון, כדי להצביע על מסוגלותו של הבוגר לבצע את המשימה. אי הסדרתם של תנאי הסמכה ברורים יוצרת תחושה כי התחום פרוץ.
שרה ארבל, ראש הסניף הישראלי של ארגון המאמנים הבינלאומי המבקש להסדיר עניין זה, מגלה כי בארץ קיימים 20 בתי ספר לאימון, בעוד שבעולם כולו הוסמכו להכשיר לאימון רק 27 בתי ספר כאלה. 'השרלטנות יוצרת בעייה של תדמית', הודתה ארבל.
עם זאת, כמו לגישור גם לאימון יש חשיבות. לא כל אחד יכול לאמן ולא כל אחד יכול להיות מאומן. אך כשנפגשים שניים כאלה, הרי בהחלט יפיקו מכך תועלת הדדית; כמו התועלת שמניבים מפגשים עם מגשר ראוי שמצליח למנוע הסלמה מיותרת של קונפליקט.
