ניהול: אז למה קניוק בחזית?

"בוא תצטרף", אחז בזרועי מו"ל של ספרים שניהל בהפסקה של כנס שיחה עם מנכ"ל צומת ספרים, "תסביר לו למה המבצעים שלו גורמים רק נזק".
בדין חשב אותו מו"ל שאין ראוי ממני הקטון, שהוצאתי לאור מספר ספרים שאני כתבתי, כדי לצדד במו"לים (וממילא בסופרים) הסבורים שצומת ספרים גורמת נזק מתמשך לענף. שהרי אני נפגע פעמיים, כמו"ל וכמחבר.

קצת איכזבתי אותו, את המו"ל. הוא לא לקח בחשבון שאני גם קורא ספרים. מילמלתי משהו על "תלוי מאיזו נקודת מבט מסתכלים על זה" והפלגתי הלאה.

לדעתי, חוק הסופרים יותר מזיק מאשר מועיל. אלו נימוקי:

א. במדינה מתוקנת המתנהלת על עקרונות של כלכלה חופשית צריך לצמצם למינימום התערבות רגולטרית. התערבות כזו צריכה להתקיים רק לצורך הגנה על הציבור הרחב, כמו במקרה של הפיקוח על הבנקים, או לשם מניעת עושק המיעוט. חוק שמבקש להשית על הציבור את העלאת (וכלל לא בטוח שזו תהיה התוצאה) שכר הסופרים, מבקש בעצם לדאוג רק לתנאי עבודתה של קבוצה קטנה מאד באוכלוסיה.

ב. יש הטוענים שמבצעים המתנים קניית ספרים בהנחה בקניית ספרים נוספים, גורמים לקנייה של ספרים שהקונה לא באמת חפץ בהם. אם יש קונים כאלו, זו בעייה שלהם. היא מלווה אותם גם בסופרמרקט ובחנויות הבגדים. קונה נבון הרוכש 3 ספרים ב – 100 ש"ח, רוכש ספרים שבכל מקרה היה רוכשם, רק אולי לא בבד אחת. חוק לא אמור להנחות הרגלי קנייה של אנשים.

ג. מה הוצאות הספרים רוצות? אלו הם יחסי מסחר רגילים. אם המחיר שצומת ספרים מציעה להם לא כדאי מבחינתם אז שלא ימכרו לה ספרים. אם זה עדיין כדאי, וכנראה שזה המצב, אז שימשיכו. אם תתמוטט איזו הוצאה קטנה זה יהיה בגלל רמת הניהול שלה, ולא בשל המחירים הנמוכים.

ד. אם למדינה חשוב שיצאו לאור ספרי איכות שלא תמיד כדאי כלכלית להוציאם לאור, שתסבסד את מי שראוי לסבסוד. למה לקולנוע ולתיאטרון כן, ולספרים לא? רק בגלל שאלו ארגונים ואלו בודדים?

ה. מה רוצים הסופרים מהרשת המפיצה? ההתקשרות שלהם היא עם הוצאות הספרים. סופרים כמו יורם קניוק טוענים נגד מבצעי המכירה, משום שהסכמי התגמולים קושרים את שכר הסופרים למכירה. אבל זה לא חייב להיות כך. הוצאת ספרים גדולה יכולה להחליט כי רב מכר מתורגם יכול לסבסד סופר עברי נחשב, אם רק תחפוץ בכך.
אז למה קניוק בחזית? כי סופר שלא מקבל תגמול ראוי זוכה, מטבע הדברים, להרבה יותר אמפתיה ממנכ"ל של הוצאת ספרים גדולה.

ו. אם סופר לא יכול להתפרנס מספריו שיעבוד בעבודות נוספות. אגב, רבים עושים זאת. תמצאו חלק מהם במערכות של עיתונים ובמקומות בהם נדרש לעסוק במילה הכתובה. זה אפילו מועיל, זה מחבר את הסופרים לקוראים ולעם בכלל.

מאמר זה פורסם גם כאן: https://finance.walla.co.il/item/1647179

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שוקי שטאובר

שוקי שטאובר

חוקר, סופר, עיתונאי, יועץ ומרצה בתחומי ניהול, עבודה וקריירה

מאמרים נוספים מרחבי האתר שעשויים לעניין אותך

בחזרה לאותנטיות

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

סיור היסטורי קצר

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.

המסע לוולורה

בשעה רבע לאחת-עשרה רכשתי כרטיס נסיעה במיניבוס ארוך (25 מושבים) שעוד מעט ייסע ל-ולורה המרוחקת 181 ק"מ מסרנדה. השארתי במשרד הכרטיסים את הטרולי והלכתי לאכול