התלות של ארגונים בספקים שלהם הולכת וגדלה לא רק בגלל תחרות גוברת המחזקת את רצונם להתייעל ולהתמקצע, אלא גם משום שהעין הציבורית אינה מאפשרת עוד לארגונים להסתתר מאחורי גבם של ספקים.
כבר לא ניתן לומר "זה לא אנחנו זה הוא", כפי שלמדו על בשרן נייקי לפני יותר מעשור ו-BP אך לפני חודשים ספורים. הראשונה זכתה לקיתונות של ביקורת על שקבלן משנה שלה העסיק ילדים במפעליו בתנאים מחפירים, והאחרונה חטפה מאובמה כאשר גמגמה משהו על אחריותו של קבלן המשנה לאסון האקולוגי במפרץ מקסיקו.
אלו לא דוגמאות מקריות. בכנס הבינלאומי לאיכות שנערך החודש בתל אביב אמר אבי בלאו מפירמת BDO כי כ-85% מסוגיות איכות הסביבה שמושכות תשומת לב ציבורית מקורן בהתנהגות של ספקים
לכן משתנים דרכי הניהול של הספקים. הדיאלוג עמם מעמיק, החיבור שלהם ללקוח הולך ומתחזק. דוגמה מובהקת לכך ניתנה בכנס על ידי אליעזר שטייר, מנהל הרכשה ברפאל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, שסיפר על הקשר של החברה עם ספקיה והדגים כיצד נטעה בהם את הצורך באימוץ גישה של אחריות תאגידית.
שטייר סיפר כי ברפאל לא הסתפקו רק בשיחות אקראי עם ספקים אלא גם העמידו לרשותם חונכים שיסייעו להם בכך. כמו כן ערכה להם החברה כנס מיוחד, בו השתתף גם מנכ"ל רפאל (זו הצהרה על החשיבות שהחברה מייחסת לנושא – ש.ש.) ובו גם הוענקו פרסים לספקים שפרצו דרך בתחום. לרפאל חשוב שהספקים שלה יהיו אזרחים הגונים בקהילה.
למה זה טוב לרפאל?
כי רפאל מצטיירת כארגון שאכפת לו מהקהילה ומהסביבה ושהיא לא רק מסתפקת לעשות טוב, אלא גם מעודדת אחרים לנהוג בדרך זו ומסייעת להם בכך – זה חשוב למוניטין שלה.
כי רפאל מסייעת לספקיה להשביח את איכות הניהול שלהם תוך שהיא מקרבת אותם לסטנדרטים שקבעה לעצמה. בכך היא מקטינה את הסיכון שיעשו שגיאות שתוצאותיהן עשויות להגיע לפיתחה – ניהול סיכונים מושכל.
כי רפאל מבינה שעם הזמן ספקים ילכו ויחליפו חלק מעובדיה. זה מאפשר גמישות תפעולית וצמצום עלויות, בוודאי בארגון בבעלות ממשלתית שיש בו מערכת של יחסי עבודה מאורגנים. התלות בהם, כאמור, גוברת ולכן יש להתייחס אליהם קצת כמו אל עובדים. זאת אומרת, לא רק בוחנים תוצאות אלא גם מתערבים בתהליכים – ניהול יעיל של שרשרת אספקה, ואולי גם של משאבי אנוש.
