למה מחכים בקלאבמרקט? על נאמני הרשת להודיע בהקדם כי תווי הקנייה יכובדו, ואחר כך יש לשלם מקדמות לספקים הקטנים הנמצאים על סף קריסה. רק אחר כך יש לטפל בנושים הגדולים
למה לכל הרוחות מחכים שם בקלאבמרקט? עוד היום יש לרוץ ולהודיע על דרך ניהול שבבסיסה העדפת נושים, וזאת בעקבות ההתפתחויות של הימים האחרונים.
איננו עוסקים כאן בסוגיה המשפטית – אותה ניתן לפתור. אפשר לקבל אישור של בית משפט להעדפת נושים, אך מישהו צריך לבקש אישור כזה. בעבר אף היו מצבים שהביאו לידי תיקון של חוק שהוחל רטרואקטיבית.
עכשיו זה לא הזמן להתעסק עם בנקים או עם הנושים הגדולים האחרים. קודם צריך לשלם למי שבאמת כואב לו – לאנשים פרטיים. נאמני הרשת צריכים להודיע מיד כי תווי הקנייה של קלאבמרקט יכובדו. מדובר בתווים בהיקף 50 מיליון שקל, המהווים אחוזים בודדים מכלל החוב, והצעד יחזיר לפחות באופן חלקי את אמון הצרכנים, בלעדיו אין לרשת תקומה.
אחרי הצרכנים, יש להעדיף את הספקים הקטנים. שטראוס, אסם ותנובה יכולות לחכות, ובוודאי שגם הבנקים. חשוב לשלם לפחות מקדמות למי שהחוב מוביל אותו לעברי פי פחת. אמנם גם אלו שאינם עומדים על סף קריסה יעמדו בתור, אך גם אילוץ זה הוא בר טיפול. ניתן, למשל, למנות ועדת בדיקה בראשות שופט בדימוס בעל ידע כלכלי, שתקבע על פי קריטריונים ידועים מי יקבל מקדמה ובאיזה היקף.
משימות אלו הן בנות ביצוע. הכל תלוי בנחישות הנאמנים ובנכונות הבעלים להזרים כסף. ניתן לגבש מסגרת פעילות המושתתת על הסכמות עקרוניות כאלו תוך זמן קצר, וכך לעצור את הסחף. אחרי ביצוע משימות חירום אלו ניתן להתחיל ולנהל נכון, לצמצם עלויות ולהתחיל לבדוק הסדרים עם נושים גדולים – פרישת חובות, מחיקת חלק מהם ועוד.
בקיצור, מוקדם מדי לדבר על פירוק. בעזרת צעדים נכונים ונחישות, מה"עז" עוד אפשר יהיה להוציא "מתוק".
