ניהול: האם המטרה העיקרית של קק"ל היא הישרדותה?

הקרן הקיימת לישראל השיגה את ייעודה העיקרי, ועדיין ממשיכה להתקיים ולהעסיק מאות עובדים נוכח יצר ההישרדות של כל ארגון ומאחר שקיומה לא מפריע לשום גורם בעל השפעה ומאפשר כיבודים נוספים לעסקנים ולמקורבים


לאחרונה עלתה הקרן הקיימת לישראל לכותרות. בכירי מפלגת העבודה מתקוטטים על ראשותה, ובית הדין לעבודה פסק כי על יו"ר ועד עובדי הארגון לעסוק גם בעבודה בפועל ולא רק בייצוג עובדים במשרה מלאה.

ארגון זה, שהוקם לפני למעלה ממאה שנים, בעצם השיג את מטרתו העיקרית – גאולת אדמות ישראל – לפני עשרות רבות של שנים, עם קום המדינה. הקרן הקיימת לישראל היא דוגמא מרהיבה לצורך של ארגונים להמשיך ולשרוד, למרות שהייעוד המרכזי להקמתם כבר הושג.

הקרן הקיימת אינה חריגה בכך. כל ארגון מבקש לשרוד, גם אם הוגשמו מטרותיו – סיבת הקמתו וקיומו. עם קום המדינה נאלצו שורה של ארגונים להתמודד עם האיום על קיומם. חלקם שרד, האחר לא. הדבר היה תלוי בנחישותו של בן גוריון. פלמ"ח, זוכרים? הארגון רצה מאד להמשיך ולהתקיים, למרות הקמתו של צבא הגנה לישראל.

ארגונים הם ישויות וירטואליות. בהינף יד אפשר להקימם או לפרקם. אך הבעיה העיקרית היא מרכיביהם – בני האדם. אלו חפצי חיים הם. למעמד, לתפקיד, להשפעה ולמקור פרנסה משקל רב במארג החיים האנושי. על כן מצאה הקרן הקיימת צידוקים נוספים לקיומה, ומולה לא עמד בן גוריון כזה שמנע את המשך התנהלותה. היא לא איימה (כמו הפלמ"ח וארגונים צבאיים אחרים) על התלכיד הלאומי – ביטחוני.

כיום עוסק הארגון בייעור. יש מדינות שבהן, מה מוזר, זהו תפקידה של המדינה. כדי להמשיך ולהתקיים מפעילה הקרן מגוון פעולות מסחריות רלוונטיות, כמו טיולים ירוקים. שום דבר שלא יכולה לעשות חברה עסקית רגילה.

אחד מבכירי בכיריה של הקרן הקיימת לישראל המתיק בעבר את אוזני וגילה לי כי מטרתו המרכזית של הארגון, הקשורה לגאולת אדמות המדינה, עדיין שרירה וקיימת, אם כי אין מצהירים עליה בראש חוצות – דאגה לכך שאדמות מדינה רבות יישארו בידיים יהודיות, תוך שמירה על קשר ישיר בעניין זה עם העם היהודי בתפוצותיו.

טוב ויפה, אך כדי לקיים מטרה כזו אין צורך במאות עובדים (וזאת כבר לאחר צמצומים והבראה) המיוצגים על ידי יו"ר ועד במשרה מלאה. לצורך זה די בצוות מטה מצומצם ביותר של משפטנים, רואי חשבון ומגייסי כספים.

הקרן הקיימת ממשיכה להתקיים בהיקפה הנוכחי, כי ככל ארגון היא מבקשת לשרוד, ולאף גורם אחר בעל השפעה זה לא ממש מפריע. להיפך, היא משרתת את קברניטי המדינה בכך שהיא מאפשרת להם להשתמש בפלטפורמת כיבודים נוספת לעסקנים המקורבים לשלטון, רחוק מעיני הציבור, התקשורת ומבקרי מדינה למיניהם.

מאמר זה פורסם גם כאן: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3265243,00.html

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שוקי שטאובר

שוקי שטאובר

חוקר, סופר, עיתונאי, יועץ ומרצה בתחומי ניהול, עבודה וקריירה

מאמרים נוספים מרחבי האתר שעשויים לעניין אותך

בחזרה לאותנטיות

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

סיור היסטורי קצר

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.

המסע לוולורה

בשעה רבע לאחת-עשרה רכשתי כרטיס נסיעה במיניבוס ארוך (25 מושבים) שעוד מעט ייסע ל-ולורה המרוחקת 181 ק"מ מסרנדה. השארתי במשרד הכרטיסים את הטרולי והלכתי לאכול