"העמותה לניהול משאבי אנוש" ערכה כנס בנושא "ניהול הסיכון האנושי". פרופסור יהודה כהנא, יו"ר ומייסד YNCenter ומומחה רב מוניטין בתחום הביטוח וניהול סיכונים, נתן הרצאת רקע.
קודם כל, אמר, סיכונים הם לא בהכרח דבר רע. אנשים מסתכלים בעיקר על ההיבטים השליליים של סיכונים ולא תמיד זוכרים שסיכונים גם יוצרים הזדמנויות.
כהנא טען כי הסיכונים המרכזיים שעומדים בפני האנושות הם סיכוני חברה וסביבה. אלו נובעים, בין השאר, משום שהכלכלה הקפיטליסטית אינה מותאמת לעולם החדש. היא מתמקדת ברווח ובניקוז רוב העושר אל מעטים. כך נוצרים פערים חברתיים ("סיכוני חברה") ומפגעים אקולוגיים ("סיכוני סביבה") -"קיומנו תלוי על בלימה", אמר.
כהנא הזהיר את העשירים הסבורים שיחזיקו מעמד עקב עושרם וחוזקם. "הם טועים," אמר, "בשל תלותם במערכות שעלולות לקרוס. דווקא העניים יכולים לשרוד טוב יותר בתנאים קשים."
יש לתת את הדעת לגלי המחאה בעולם, מהמחאה החברתית בישראל ועד האביב הערבי. לדעתו, יש לעדכן את המודלים הכלכליים, לשנות את הפרדיגמה, להציב מטרות חדשות – לחזור ולהתחשב באינטרס של האחר – לעבור ממודל של ME למודל של WE.
פשוט אין להם ברירה. ממשלות ועסקים גדולים, שעד כה ריכזו את רוב הכוח צריכים להבין כי עתה, בזכות הטכנולוגיה, הכוח עובר לאנשים, לפרטים.
לכן, התחבר כהנא לניהול ולמשאבי אנוש, צריך גם לעדכן את דפוסי הניהול. לדוגמה, "ארגונים שמבקשים לגייס אנשים חייבים לבחון אם במרכז התפיסה שלהם עומד לא רק הרצון לצבור כוח ועושר לעצמם בלבד".
פרופסור אילן משולם, יו"ר העמותה, אמר כי מקורה של אחת הבעיות של ארגונים בניהול כשרונות היא מחסור באנשים הנובע מאילוצים דמוגרפיים גלובליים: ירידה בילודה והזדקנות האוכלוסייה.
רביב צולר, מנכ"ל ביטוח ישיר אמר שאם עובד רוצה לפגוע בחברה יהיה קשה למנוע זאת ממנו. כאשר מבקשים לרכוש כלי הגנה (ממוחשבים ואחרים) נגד פגיעתם של עובדים עושים את מה שנוח ולא את מה שבאמת נכון. כדי להתמודד באופן אפקטיבי עם סיכון כזה צריך ליצור בארגון תרבות ניהול ראויה. כזו שלא תיצור אצל העובד מוטיבציה לפגוע בארגון.
צולר סיפר על מקרה בו הגיעה מעטפה עבה אל שולחנו ובה רשימת קשר מפורטת של לקוחות חברה המתחרה בביטוח ישיר. לדבריו, העביר אותה ישירות למנכ"ל אותה חברה מבלי לעשות בה כל שימוש. לדבריו, לו היה משתמש במידע שהגיע אליו (מן הסתם באמצעות עובד ממורמר ששלח אותו אליו) לטובתה של ביטוח ישיר היה נותן לגיטימציה להתנהגות שאינה אתית.
יש חשיבות רבה לנראות אמר והביא כדוגמה את התמודדותו של רודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו-יורק בעבר, עם מיגור הפשע בעיר. ג'וליאני לא רק הפעיל כוחות משטרה מתוגברים אלא גם שיפץ שכונות מצוקה ותיקן בהן חלונות מנופצים.
במילים אחרות, צולר דיבר על מניעה כדרך ההתמודדות האולטימטיבית.
דר' ג'ימי שוורצקופף, מנכ"ל TSKI, הוסיף בעניין זה מתחום עבודת מיחשוב המבוצעת באתר הלקוח: "עובדים לא מוכנים יותר לעבוד כ'גולגלות'" (עובדי קבלן), לכן הם מקימים וועדי עובדים כמו במקרה של חברת 'נס'". הוא הביא כדוגמה לא מחמיאה את בנק לאומי שאינו מאפשר לעובדי המיחשוב שאינם עובדי הבנק לרכוש כריכים במחיר מוזל במכונות האוטומטיות המוצבות בבנק (מן הסתם בשל חשש שלא יהא זה סמן נוסף לקיומם של יחסי עובד מעביד).
