אתמול שינסתי מותן והדרמתי עד לבאר שבע כדי לקחת חלק בכנס העשור של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. הנציבה החדשה (יחסית, שנתיים בתפקיד), עו"ד מרים כבהא, הפגינה אומץ והחליטה לקיים את הכנס לראשונה מחוץ לתל אביב ואפילו לא בבית מלון, כבעבר, אלא באוניברסיטת בן-גוריון. היה חשוב לה לעשות מערוף לאזור הדרום, מעין גיוון גיאוגרפי. בכך לקחה סיכון, מדעת, שתאבד לפחות ממחצית המשתתפים הפוטנציאליים. כך אמנם היה, אבל בכל זאת הגיעו כ-150, רובם בעלי עניין, כמוני. לי גם היה סנטימנט אישי כי בעבר כתבנו את הפרק המשפטי בספרי "דרושים", אודות איסור אפליה בקבלה לעבודה, (הם את התשתית המשפטית, אני את המסגרת והעיצוב הסופי).
בכנס נשאו דברים אנשי אקדמיה, אנשי ממשל, מנהלים בכירים וראשי רשויות.
קצת טעימות:
משר העבודה חיים כץ נבצר להגיע. ד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל המשרד, ברך גם במקומו.
פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת תל-אביב אמר שאי השוויון בישראל הולך וגדל, מתוך המדינות המפותחות הוא שני רק לארה"ב. הסיבה העיקרית לפערים היא רמת ההשכלה. למשל, לאורך השנים נטען כי יש שתי אוכלוסיות בתת-תעסוקה, גברים חרדים ונשים ערביות. אבל כשנכנסים לרזולוציה גבוהה יותר בתוך קבוצות אוכלוסיה, מגלים, לדוגמה, שכ-80% מהנשים הערביות המשכילות מועסקות ורק 12% מהנשים הערביות עם השכלה נמוכה. פער עצום.
אחר כך היה פאנל מנכ"לים (בתמונה). איציק צאיג, מנכ"ל אסם, אמר שגיוון תעסוקתי זה לא רק עשייה חברתית אלא צורך עיסקי. ארגון שמחפש כשרונות ומגביל עצמו לאיתורם רק במגזר אחד מצמצם את האפשרויות.
שלי לנצמן, מנכ"לית מייקרוסופט, אמרה שאם מנהלים משיבים בשלילה למועמד לעבודה ממוצא ערבי, המענה השלילי צריך גם את אישורה, כדי שהיא תבין למה אמרו לו "לא".
עימאד תלחמי, מנכ"ל באבקום סנטרס אמר שלא די להעסיק ערבים, אלא חשוב שהם ישתלבו בכל הדרגים של הארגון.
שאול מרידור, ראש אגף התקציבים, אמר שההייטק הישראלי הומוגני מדיי. גברים לא חרדים מהווים כ-38% משוק התעסוקה בישראל אך כ-75% משוק התעסוקה בהייטק. הוא הודה שגם באגף התקציבים אין מספיק גיוון. מתוך 60 עובדים יש רק ערבי אחד וחרדי אחד. גם נשים יש הרבה פחות מחצי. הוא הציב יעד, "שאפתני" לדבריו, שתוך שבע שנים מחצית מעובדי האגף יהיו נשים.
עמית אוברקוביץ, סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת החשמל, אמר שגיוון תעסוקתי הוא יעד אסטרטגי אצלם. אכן, שינוי מהותי בחברה שהייתה סמל לנפוטיזם. מעניין איך ימומש החזון.
בסוף היה פנל של ראשי רשויות, רובם מהדרום. הם היו אמורים לדבר על גיוון תעסוקתי אבל דיברו בעיקר על מה שבא להם. בכל זאת, מתקרבים לבחירות. משהו בסגנון של "לא זו השאלה" וכאלה… בתור קינוח גם זה היה בסדר.
