בכנס "נשים ליד שולחן הדירקטוריון", הציגה חברת דן אנד ברדסטריט ממצאי מחקר שערכה. מחקר שהצביע על מתאם חיובי בין מספר הנשים החברות בדירקטוריון לבין גובה התשואה אותה השיאה החברה לבעלי המניות. הדוברים בכנס, שארגנה עמותת כ"ן (כוח לנשים) המבקשת לקדם את מעמדן של הנשים בעולם העסקים, נטו להעניק למימצא זה משמעות ברורה – הוספת נשים לשולחן הדירקטוריון מעלה את הסיכוי להצלחתה הכלכלית של החברה. כותרת העיתון דה מרקר, שהביא את המימצא החיובי בפני קוראיו, ציינה במפורש: "מחפשים תשואה גבוהה למשקיעים? מנו נשים לדירקטוריון". היש הצהרה ברורה מזו?
בכנס הרצתה עו"ד דליה טל, שהוסיפה וסיפרה, בהקשר זה, כי נחשפה למחקרים מחו"ל שהצביעו על קשר בין נוכחות מוגברת של נשים בדירקטוריון לבין התנהלות טובה יותר של החברה בתחום אחריות תאגידית. ברוח אותה כותרת: "רוצים חברה הוגנת יותר ובעלת מוניטין חיובי יותר. מנו נשים לדירקטוריון".
כמו במקרים רבים קשה לשמור על אובייקטיביות מלאה כאשר מבקשים לקדם נושא, גם אם הוא נושא ראוי כשלעצמו. הרי כל חוקר מתחיל יכול לקבוע כי הקשר בין שני המשתנים הוא לא בהכרח זה שהוצג בכנס ובחשיפה התקשורתית. אנחנו דווקא רוצים לטעון כי ההשפעה של אופן ניהולה של החברה על תוצאותיה גבוהה לאין שיעור מאשר השפעת נוכחותן המוגברת של נשים בדירקטוריון.
חברה המנוהלת נכון גם מקדמת נשים
חברה המנוהלת נכון חותרת גם לגיוון של מועסקים בכל ריבדי החברה, גם בדירקטוריון. חברה כזו מודעת ליתרונות של קידום מוגבר של נשים. חברה כזו גם מודעת לחשיבות תרומתה של אחריות תאגידית להצלחת החברה. הרצון לגוון ולהעשיר את אוכלוסיית המועסקים הוא עצמו חלק מגישה תאגידית ראויה.
במילים אחרות, יש קשר בין שני המשתנים, אבל הפוך: לא נוכחותן המוגברת של הנשים גורמת, בהכרח, להצלחת החברה; אלא חברה מצליחה לאורך זמן גם מובילה קו ניהולי המעודד את הגברת נוכחותן של נשים בדירקטוריון, ובתפקידים ניהוליים בכלל.
