ניהול: העסקת עובדי קבלן לאורך זמן – כשל ניהולי

בשבוע שעבר פורסמה כתבה שתארה תהליך מתמשך של ניצול עובדי קבלן באוניברסיטה העברית. נטען בה כי לאורך זמן אינם מקבלים את כל הכספים להם הם זכאים. הפעם עמדו במוקד הפרשה המאבטחים באוניברסיטה המועסקים על ידי חברת כוח אדם בשם סער. שני הטיעונים שעלו מצידה של האוניברסיטה להצדקתו של דפוס העסקה זה, ניתנים להפרכה.

טיעון אחד: לא ניתן להעסיק את המאבטחים באופן ישיר כי הדבר יהווה נטל תקציבי נוסף על האוניברסיטה.
לא בהכרח העסקה ישירה של המאבטחים כרוכה בנטל תקציבי נוסף.  הטיעון נגזר מההערכה שהפיכתם של המאבטחים לעובדי האוניברסיטה תחייב לשלם להם שלל תוספות שחלות על יתר עובדיו של המוסד. אך אין אלו פני הדברים, ניתן לשפר את תנאי המאבטחים גם בתקציב הקיים. במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד שאפשר להחיל עליהם ניתן לקבוע תנאי שכר הייחודיים להם, לבטח לתקופת ביניים היכולה להתפרס על פני מספר שנים. ממילא הסכום המשולם כעמלה לחברת כוח האדם יכול לשמש, כולו או חלקו, לשיפור תנאיהם של המאבטחים, לפחות ככל שנדרש על פי החוק. קשה לי להאמין כי ההסתדרות תתנגד לחתימה על הסכם מיוחד כזה, שנועד להיטיב עם אותם עובדים.  

טיעון שני: "אין טעם להחליף את סער בחברה קבלנית אחרת, כי תלונות על הפרת זכויות של עובדים נשמעות נגד כל הקבלנים".
לא כל הקבלנים מפרים זכויות, במקרים רבים הגורם שמאיץ את ההפרה הוא דפוס ההתקשרות של הקבלן עם המעסיק בפועל; התקשרות שלעיתים לא מותירה לקבלן ברירה אלא להפר זכויות, אם חפץ רווחים הוא. בכתבה עצמה מוזכרת חברת כוח אדם אחרת, מיקוד, המעסיקה עובדי ניקיון באוניברסיטה. לגביה נטען שאינה מפרה זכויות (בעבר הפרה ותיקנה דרכיה). אם כך זה אפשרי לא להפר זכויות של עובדי קבלן, אפילו בין כותלי האוניברסיטה עצמה.


זה לא הכסף, זו הנוחות
במקרים רבים ארגונים מעסיקים עובדי קבלן לאו דווקא בגלל שיקולים תקציביים, אלא משום שכך נוח להם להתנהל. כל ההתעסקות עם גיוס העובדים, הכשרתם, טיפול בבעיותיהם, תשלום שכרם, הצורך להתמודד עם נציגיהם ואף לעסוק בפיטוריהם הוא כאב ראש וקל יותר לגלגלו על מישהו אחר. אי הנכונות לקחת אחריות על טיפול כולל ומקיף בעובד מצביע על חוסר במנהיגות ניהולית, כזו שגם בבתי הספר לניהול של האוניברסיטה העברית לומדים עליה ומעלים על נס את חשיבותה.

פרופסור מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה, מאד מוטרד מהמצב (כך הצהיר), לכן מן הראוי שיעשה צעד נוסף; מעבר לפיקוח הדוק יותר על התנהלותה של חברת הכוח האדם, ויתחיל בתהליך צירופם של המאבטחים לסגל עובדי האוניברסיטה. 

מאמר זה פורסם גם כאן: https://www.themarker.com/career/1.577722

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שוקי שטאובר

שוקי שטאובר

חוקר, סופר, עיתונאי, יועץ ומרצה בתחומי ניהול, עבודה וקריירה

מאמרים נוספים מרחבי האתר שעשויים לעניין אותך

יהושע בדרכים

278 עמודים ספר מסע דיגיטלי עם תמונות צבע בגיל שישים ושבע וחצי נפרד החוקר והסופר שוקי שטאובר מרוב חפציו ויצא לחיי נוודות בעולם עם טרולי

בחזרה לאותנטיות

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

סיור היסטורי קצר

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.