כאשר מעסיק "מוכר" לעובד הטבות המגיעות ממילא לפי חוק, תוך שהוא סומך על בורותו של העובד ביחס לזכויותיו, הוא עלול לשלם על כך מחיר בטווח הבינוני והארוך
עובד חדש המתקבל לעבודה מקבל חוזה עבודה חתום על ידי המעסיק. חוזה זה צריך לפרט את הזכויות המגיעות לעובד, וכמובן גם את ההסכמות בינו לבין המעסיק בנוגע לתנאי העסקתו – הסכמות בדבר תנאי העבודה שהמעסיק אינו מחויב להם מכוח חוק, אלא רק מכוח ההסכמה שביניהם.
עקרונית, אין צורך לציין בהסכם העבודה תנאי עבודה שאינם עולים על תנאי המינימום שמציב החוק. הרי ממילא חייב המעסיק לקיימם. אך ברצוננו להתייחס למקרים בהם המעסיק "סוחר" בזכויות אלו, תוך שהוא סומך על בורותו של העובד לגבי זכויותיו.
למשל, במסגרת המשא והמתן על תנאי ההעסקה, יש שהמעביד אומר לעובד כדברים הבאים: "לתת לך שכר של 5000 שקל לחודש כפי שאתה מבקש זה קצת קשה לי, המקסימום שאוכל לשלם לך הוא סכום של 4250 שקל לחודש. אבל בתמורה אתן לך, אם תשלים שנת עבודה, דמי הבראה בסכום שעולה על 1500 שקל. כך שזה כאילו קיבלת תוספת שכר חודשית של 120 שקל לכל אחד מחודשי העבודה שלך בשנה הראשונה. בשנה השנייה הסכום יגדל. כמו כן אממן לך כרטיס נסיעה באוטובוס "חופשי חודשי", תוכל להשתמש בו לא רק לנסיעה לעבודה אלא גם לנסיעותיך האחרות", וכך הלאה.
העובד הנרגש לא תמיד מודע לזכויותיו, ואינו יודע שהטבות אלו מגיעות לו ממילא. לעיתים הוא סבור שבכך המעסיק מנסה לרצותו, והוא, העובד, עשוי אף הוא להיענות ולוותר בתמורה על חלק מדרישותיו.
הוא יביט בגאווה בהסכם העבודה שנמסר לו על ידי המעסיק מספר ימים אחרי תחילת העסקתו ויתפעם מההטבות אותן הצליח להשיג מהמעסיק במסגרת המשא ומתן על תנאי העסקתו. הוא, כאמור, לא ידע כי הן ממילא מגיעות לו. המעסיק לא עשה שום ויתור, אלא נתן לעובד את מה שמגיע לו ממילא מכוח החוק.
ראוי להדגיש כי מעבר להיותה של גישה זו נגועה בחוסר אתיקה, מעין מצג שווא שהוא אולי חוקי אבל בוודאי שאינו מוסרי, היא גם לא כדאית מבחינה ניהולית. על המעסיק לקחת בחשבון כי ביחסים מתמשכים כמו יחסי עבודה, יגלו העובדים בסופו של דבר כי קצת "עבדו עליהם".
הגילוי יזיק לכולם. העובד נפגע כי אף אחד לא אוהב להתגלות כפראייר, וכך ייפגע האמון שרכש למעסיק. המעסיק ייפגע כי העובד יחפש להשיב לו כגמולו ולפניו עומדות דרכים רבות. כל עובד בעל מוטיבציה נמוכה מכיר אותן. מעסיק כזה יגלה כי חיסכון כלכלי מסוים בטווח הקצר עשוי לעלות לו בנזקים משמעותיים יותר בטווח הבינוני והארוך
