הצעת החוק לפנסיית חובה מוגבלת לגובה שכר מינימום; כך שמראש תתקשה לקיים את המטרה העיקרית של תוכנית פנסיה – שימור רמת הכנסה של הגימלאים. בנוסף, בעלי השכר הנמוך לא ייהנו מהטבות המס הכרוכות בתוכנית הפנסיה, וכך גם המעסיקים, שחלק מהמימון יפול עליהם
אחד מהדברים המרכזיים שהבטיחה מפלגת העבודה, לצד העלאת שכר מינימום וטיפול במעמדם של עובדי קבלן, הוא קידום הצעת חוק בדבר פנסיית חובה.
אך נראה כי מנהיג המפלגה, עמיר פרץ, שב ובחן את הדבר. בתחילת השבוע שאל אותו דן מרגלית, מנחה תוכנית הטלוויזיה 'ערב חדש', מה הם הנושאים המרכזיים אותם ירצה לקדם. בתשובתו שכח פרץ את פנסיית החובה, והחליף אותה בשאיפה להגדיל את קצבאות הזיקנה והרחבת סל הבריאות.
ואמנם, כאשר מעיינים היטב בהצעה, שהוגשה בתחילת שנת 2004 דווקא על ידי הליכודניקים דאז, הירשזון ונתניהו, מגלה שאין בה יותר מאשר שיפור בסכום הקיצבה שיקבל פורש לגימלאות מכוח חוק. קיצבת הביטוח הלאומי, הזעומה בלאו הכי, תתוגבר במקרה הטוב (של זכאות מלאה) בכמה מאות שקלים. אין בעצם הבדל מעשי בין הבטחה להגדלת קיצבאות ביטוח לאומי ובין הבטחה להחלת פנסיית חובה. אז על מה כל הרעש?
הצעת החוק קובעת כי תיקרת ההפרשות לפנסיית חובה היא עד לגובה שכר מינימום; כך שמראש היא מוגבלת לסכומים קטנים יחסית ומתקשה לקיים את המטרה העיקרית של תוכנית פנסייה – שימור רמת הכנסה של הפורש לגימלאות.
על כן, שימור רמת הכנסה של הפורש לגימלאות יכולה להתקיים רק ברמות השכר הנמוכות. אך דווקא ברמות אלו האטרקטיביות של היוזמה מבחינתם של העובדים נמוכה יותר. זאת משום שאחד היתרונות של ההפרשה לפנסיה היא היותה מוכרת במס אך ברמות שכר נמוכות כמעט ולא משלמים מס ולכן העובד יחווה ניכוי נוסף משכרו, הנמוך בלאו הכי, אך לא ייהנה מהטבת המס. במילים אחרות, המדינה אמנם יוזמת שיפור בקיצבתו של עובד כזה אך משיתה עליו חלק ממימון השיפור.
יתירה מכך, חוק כזה מחייב גם הפרשה של המעסיק ומייקר על ידי כך את עלות העבודה. מי שעשוי להינזק הוא דווקא העובד בעל השכר נמוך, משום שאת עלותם של עובדים אלו במיוחד בודקים בציציות.
עובד מקצועי החיוני לארגון לא יפוטר גם אם עלותו תיגדל במספר אחוזים. אך כאשר מדובר בהעסקתם של עובדים שרמת הכנסתם נמוכה, המעסיק בוחן בדקדקנות כל העת את רמת כדאיותה. בדרך כלל עובדים כאלו אינם נחשבים חיוניים לארגון וקל יחסית להחליפם, למשל, בעובדים צעירים (הצעת החוק חלה רק על עובדים בני 25 ומעלה), בעובדים זרים, על ידי העברת עבודה לחו"ל, או בשל היווצרותה של מוטיבציה כלכלית להתייעלות ארגונית.
