לפופוליזם, בהובלת התקשורת ובהיגררות הפוליטיקאים, והשטחיות בה נדונים המשבר והחלופות להתמודדות עמו – יש מחיר. אך נראה שכך הם פני הדברים וכך הם ישארו.
לדיון המתמשך בתקשורת על החיסכון הפנסיוני ורשת הביטחון, אשר טרם נפרשה, השפעה מהותית על עיצובה של אותה רשת. השפעה זו היא כה רבה עד כי אפשר שהדיון הער הוא שיצר את התוכנית לפרישתה של רשת כזו – דבר אשר כלל לא היה מובן מאליו רק לפני שבוע. שני מאפיינים, השלובים זה בזה, בולטים בדיון התקשורתי – בורות ופופוליזם.
הפופוליזם
בראש וראשונה, הפופוליזם נובע מגישתה הבסיסית של תקשורת המונים. זו נוטה מעצם טיבה להיות שופרו של האזרח הקטן, של ההמון צרכן התקשורת. התקשורת מבקשת להגן על האזרח הקטן, לעיתים תוך התייחסות שולית למחירה של הגנה היקפית זו.
בימים אלו הפופוליזם הטבעי הטבוע בתקשורת מתעצם שבעתיים בשל הבחירות הקרבות; כל פוליטיקאי חפץ חיים, וכסא אינו יכול להרשות לעצמו שלא להביע את דאגתו הכנה לאותו אזרח קטן, המצביע הפוטנציאלי. ציפי לבני כראש ממשלה נבחרת לא הייתה ממהרת להביך את שר האוצר שלה ולבקר (בעדינות יחסית, יש להודות) את עמדתו הראשונית השוללת התערבות; אבל לציפי לבני המועמדת פשוט אין ברירה – היא חייבת ליישר קו עם המתמודדים מולה אחרת תאבד קולות. תקשורת, כמתבקש מתפקידה, כמובן נותנת לכך פומבי.
הבורות
נושאים כלכליים הם בדרך כלל סבוכים ומשעממים. הכלכלה הוא מדע לא מדויק המושתת על ניתוחים של השפעות ויחסי גומלין, שלא תמיד ניתן לחזות את התרחשותם. עניינים כלכליים נדונים בדרך כלל במדורים ומוספים כלכליים. כאשר הכלכלה גולשת לעמודים הראשיים ולפיתחן של מהדורות החדשות, אלו הם מקרים חריגים הקשורים בדרך כלל לסוגיות חברתיות הנוגעות ישירות לציבור רחב, כדוח העוני, שכר המורים או שביתה כללית. רוב הציבור אינו בקי בהתרחשויות הכלכליות, הן גם לא ממש מעניינות אותו, הוא משאיר זאת למומחים ולמתעניינים בתחום.
המשבר המשמעותי ההולך ומתגלגל לפיתחנו הוא סוגיה כלכלית מורכבת, הרבה יותר מהתרחשויות כלכליות רגילות שמגיעות לעמודי החדשות (כמו הדוגמאות שהזכרנו קודם). הוא מאלץ את התקשורת החדשותית, שאינה כלכלית, להתמודד במגרש שאינו מוכר לה.
הדבר בולט במיוחד אצל מנחי תוכניות רדיו וטלוויזיה. הם, שלא כמו הכותבים בעיתונים, צריכים להתמודד עם הסוגיה על שלל ביטוייה בשידור חי. במקרים רבים, הם מתמודדים עם מומחים בתחומים מגוונים – כלכלנים, מומחים פנסיוניים, מומחי השקעה ושוק ההון ועוד.
אינטליגנטיים ורהוטים ככל שיהיו מנחים אלו, אשר להם ולעורכי תוכניותיהם השפעה מהותית על סדר היום הלאומי, ניכר בהם כי הם מתקשים להתמודד עם תחום שאינו מוכר להם דיו. לא פעם ניכר כי השאלות שנשאלים המרואיינים, הערות הביניים וסיכומי הדברים נעשים בדרך מאולצת ובצורה שטחית הגורמים לכך שהדיון מותיר את הצופה, המאזין הלא מיומן בערפל כבד יותר מזה שהיה בו קודם. מעל כל אלו מתנוסס גם ה"צר לי שאני נאלץ לקטוע אותך, אבל אזל לנו הזמן".
התוכנית הכלכלית שתצא לדרך בימים הקרובים מושפעת מהפופוליזם והבורות שאפיינו את הדיון הציבורי בה. חבל, אבל נראה שאלו הם החיים.
