ניהול: היילכו שניים יחדיו? עיני ולין משלבים זרועות

נראה כי חלפו להם הימים בהם איגוד לשכות המסחר בראשותו של אוריאל לין נלחם בעוז בהסתדרות ובניסיונותיה המתמשכים לארגן עובדים. עופר עיני השכיל, במידת מה, לקרב אליו גם את לין. כדי כך שמפעם לפעם מתגלה כי יש להם אינטרסים זהים שביכולתם לקדם יחדיו.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ההסכם הקיבוצי בין איגוד לשכות המסחר להסתדרות בעניין עובדיהן של רשתות השיווק. אותו הסכם קיבוצי ששר התמ"ת, פואד בן אליעזר, ביקש להרחיב ובג"צ, רק אתמול (יום שלישי), דחה את יישומו בחודש.

הפרשה חושפת סבך אינטרסים, נמנה כמה מהם:

א. מקובל הניח כי צו הרחבה נועד לסייע לעובדים החלשים. המחוקק ביקש להחיל עליהם תנאים משופרים שהשיגו עובדים מאורגנים. אבל יותר משנועד הצו להגן על עובדים אלו, הוא נועד במקורו להגן על המעסיקים המאורגנים כדי לסייע להם להתמודד עם יתרון יחסי של מעסיק שתנאי העבודה אצלו טובים פחות. לא סביר, כך ראה המחוקק את פני הדברים, שמעסיק "טוב" יסבול בשל טוב ליבו.

ב. מכאן שצו ההרחבה משרת גם את העובדים החלשים, חביביה של ההסתדרות (לבטח ברמה ההצהרתית) וגם את המעסיקים המאורגנים – במקרה שלנו אלו החברים בארגונו של אוריאל לין. והרי לנו זהות אינטרסים מובהקת בין ניצי העבר.

ג. שני הצדדים לא רק מבקשים לעזור לעובדים העשוקים ולמעסיקים הטובים, אלא גם פוזלים להרחבת שורותיהם, על המשמעויות הכלכליות. עיני מבקש לשים רגל ברשתות הפרטיות בדרך לארגון עובדיהן ולגביית מסי חבר (או מס ארגון), ולין היה שמח אם הרשתות הפרטיות היו גם הן מצטרפות לאיגוד, וכמובן משלמות מיסי חבר. מנכ"ל האיגוד דסקל כבר צוטט כמי שאמר כי "אם הרשתות הקטנות היו מצטרפות לאיגוד שלנו, הן היו יכולות להשמיע את עמדותיהן וגם להשפיע".

ד. שר התמ"ת הזדרז מדי, לדעתנו, לחתום על הצו. זה לא טייס אוטומטי כמו הסכמים קיבוציים אחרים. זה שינוי כללי משחק שצריך להיערך אליו. לא פלא שבג"צ הבין את מה שפואד לא ניסה להבין ודחה את יישום הצו בחודש. מן הסתם פואד הזדרז לחתום על הצו כדי לא להרגיז את עיני, שרבים רואים בו את האיש החזק במפלגתו, מפלגת העבודה. בג"צ עשה חסד עם השר, הוא סייע לו לרדת מהעץ שנאלץ לטפס עליו.

ה. הצו הוא שוט מעל ראשן של הרשתות הפרטיות. אפשר שהוא יחייב אותן להיכנס לסוג של משא ומתן על תנאי העבודה של עובדיהן. אגב, זה לא חייב להיות עם ההסתדרות. יש עוד ארגוני עובדים ואפשר לעשות ביניהם שופינג. הסכם כזה, אם ייחתם, צריך לאפשר שיפור הדרגתי בתנאי העבודה. אי אפשר ליפול על הרשתות הפרטיות בשיטת זבנג וגמרנו.

מאמר זה פורסם גם כאן: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3393369,00.html

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שוקי שטאובר

שוקי שטאובר

חוקר, סופר, עיתונאי, יועץ ומרצה בתחומי ניהול, עבודה וקריירה

מאמרים נוספים מרחבי האתר שעשויים לעניין אותך

בחזרה לאותנטיות

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

סיור היסטורי קצר

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.

המסע לוולורה

בשעה רבע לאחת-עשרה רכשתי כרטיס נסיעה במיניבוס ארוך (25 מושבים) שעוד מעט ייסע ל-ולורה המרוחקת 181 ק"מ מסרנדה. השארתי במשרד הכרטיסים את הטרולי והלכתי לאכול