הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון. בנוסף, מתרחבת התופעה של מארח מקצועי העובד עבור מספר בעלי דירות ומנהל עבורם את העסק.
כיוון שכך, החלטתי שבדורס אוותר על קצת פרטיות לטובת אותנטיות.
בעיר זו גיליתי בית דו קומתי רחב ידיים שהמשפחה שגרה בקומת הקרקע שלו משכירה ששה מחדריו בשתי הקומות העליונות. לכל חדר צמודים שירותים ומקלחת, מטבחון ומרפסת. מרפסתי שבדיוטה העליונה צופה לגבעות שמעטרות את העיר [תמונה].
מסתבר שמנהלת את העסק (הממותג כ"וילה של שרה") בת משפחה בשם שרה, תלמידה בת 15. כשהגעתי בשעות הבוקר הייתה בבית-ספר ולכן את פניי קיבל אחיה. הלה יצא לרחוב ודלה אותי ממונית שנהגה התקשה למצוא את הבית המצוי בסמטה צדדית.
חצינו את שער הברזל. במרפסת קומת הקרקע ישב, כמקובל, סב המשפחה שבירכני לשלום.
בצהריים נקשה על דלתי שרה, זעירה ונמרצת, הציגה עצמה והתנצלה על שלא הייתה זמינה בבוקר.
כביסה הם עושים עבור האורחים במכונת הכביסה הביתית שלהם, אני רק צריך להביא להם את הבגדים. האימא היא זו שלוקחת פיקוד על האופרציה הזו (ונראה לי שעל עוד עניינים תפעוליים).
[20/9/22]
