אמרו לי שבקצה הרחוב שלי, רחוב איו אנדריאו בפאטרס, בכיוון הפוך למרכז, יש כנסייה עם אותו שם, שמשמעו אנדרו הקדוש. בסדר, אמרתי בליבי, עוד כנסייה; ביוון לבדה נכנסתי לעשרים כאלו ועברתי ליד עוד מאה ועשרים.
במשך יומיים, כשיצאתי מהמלון פניתי בטבעיות לכיוון מרכז העיר. אבל משום שביום ראשון בצהריים די סגור פה, הלכתי בכיוון ההפוך.
אחרי איזה שלוש מאות מטרים, פיגוע ויזואלי. פתאום קופצת מולי קתדרלה שהיא "עוד כנסייה" כמו שסטף קרי הוא "עוד שחקן כדורסל".
החלל הפנימי לא פחות מרשים. הלוסטרה המרכזית לבדה, מהגדולות שראיתי, שווה את הביקור. ובנוסף, ציורי הקיר, כלי הקודש, הארכיטקטורה.
מסתבר שזו הקתדרלה האורתודוקסית השלישית בגודלה בבלקן. החלו לבנות אותה בשנת 1908 והשיקו אותה בשנת 1974. הוותיקן העביר לה את שרידיו של אנדרו הקדוש, פטרונה של העיר, ברוב עם והדר (גם ראש הממשלה היה בטקס ההעברה), והם מאוחסנים במיכל מתכת מיוחד הקבוע בתוך ארון זכוכית.
זו אחת מהנאות השיטוט, אתה מסתובב ללא ציפיות מיוחדות ופתאום צצים לך מיני מגדים שכאלו.
[16/8/22]
