מלוטרה אדיפסוס יש אוטובוס ישיר לאתונה. כך זה עובד: אתה הולך לבודקה בנמל המקומי וקונה כרטיס לאוטובוס. אחר כך הולך לבודקה שליד וקונה כרטיס למעבורת. אחר כך אתה מעמיס את הטרולי לבטן האוטובוס, עולה למעבורת ומלמעלה צופה על האוטובוס ומקווה שיעלה גם הוא, יחד עם הטרולי שלך הספון במעמקיו, למעבורת. זה מה שקורה בפועל. המעבורת שטה כחמישים דקות לארקיצה שביבשת שממול.
אתה והאוטובוס יורדים מהמעבורת. אתה עולה לאוטובוס ומתיישב במקומך המסומן. האוטובוס יוצא מהנמל של ארקיצה לכיוון אתונה, שלט דרכים מגלה לך שהיא רחוקה מארקיצה 151 ק"מ. האוטובוס גומא את המרחק הזה בפחות משעתיים ומוריד אותך במסוף אוטובוסים בשכונה אתונאית לא מזוהה. למרות שאין לך מושג איפה אתה נמצא אתה לא מתרגש ולוקח מונית.
נהג מונית מקועקע ועבדקן מעמיס את הטרולי לתוך הבאגז' ואתה מתרווח במושב האחורי. הנהג יוצא למחלף העולה על הכביש המעגלי שסובב את אתונה ומתחיל לנוע לכיוון פיראוס במהירות של מאה קמ"ש. בבוהן ימינו הוא מחזיק בחלק התחתון של ההגה ובשמאלו הוא מפעיל את הווייז. אתה מתפלל שימצא כבר את המסלול המתאים ושיתחיל להסתכל על הכביש.
הנהג מכוון את הווייז ושב להסתכל על הכביש. נוסעים בשקט כעשר דקות. עוברים ליד אצטדיון הכדורגל של אולימפיאקוס. הנהג כבר עולה על גדותיו, לא יכול לשתוק יותר ואומר לי שזה האצטדיון של אולימפיאקוס ושאתמול הם שחקו נגד מכבי חיפה. אני אומר לו שיצאו תיקו אחת אחת. הוא אומר לי שנכון ושהמשחק היה בישראל. אני אומר לו שאני יותר בענייני כדורסל ואנחנו עוברים לכדורסל. בין השאר, הסכמנו שהכדורסל האירופי כבר לא מה שהיה פעם, כששלטו בו שחקנים מקומיים שיכולנו להזדהות איתם. מדברים על עוד דברים ברומו של עולם הכדורסל עד שמגיעים ליעד ונפרדים בחום. ספורט מחבר בין עמים.
בדרך אני מספיק להתרשם שפיראוס היא מעין יפו לא-ג'נטריפיקציונית. הדירה שלי ממוקמת בשכונת מגורים מובהקת [תמונה], כחצי שעת הליכה ממרכז פיראוס. לי זה בסדר, כך מרגישים את דופק החיים של שכונה אותנטית. כבר ביום הראשון הספקתי לעשות קניות במינימרקט ולהתלוצץ עם בעלת המקום, וגם יצרתי קשר בלתי אמצעי עם הסופלאקיסט המקומי.
[23/7/22]
