הכפר איה קיריאקי הוא חור שתקוע בקצה הדרומי של חצי האי פליון. חוריותו הוא סוד קסמו. יש בו אלמנטים חצי האי סיני-ים, גם מבחינת מורכבות הנגישות וגם מבחינת הסטלנות השורה על תושביו. תיירים מגיעים אליו בדרך כלל ברכב, מסתלבטים יומיים או שלושה וממשיכים בדרכם.
פעם ביום מגיע לכפר אוטובוס מוולוס, רוב נוסעיו נמנים על תושבי הכפרים של חצי האי פליון. איה קיריאקי הוא תחנתו האחרונה. קצת פחות משלוש שעות של נסיעה במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש, גם כי הדרך מפותלת וגם כי הנהג יווני, ומכאן שאינו ממהר לשום מקום.
כשהזמנתי את "הדירה של ראניה". נשלחה לי הכתובת: "איה קיריאקי". שאלתי את ראניה איך אדע לאן להגיע אחרי שארד מהאוטובוס. ענתה לי שלא אדאג כי אמנם האוטובוס לא נכנס לכפר, אבל היא תגיע עם טרקטורון כדי לשאת את המזוודה שלי וכדי להראות לי את הדרך לדירה, וגם שאצטרך ללכת קצת. הטקסט העיד שראניה סומכת מאד על גוגל טרנסלייט.
האוטובוס סיים מסלולו ברחבה ישימונית. "זה כאן," אומר לי הנהג. "מה כאן?" אני שואל, "איפה איה קיריאקי?" הוא מצביע למטה, ואמנם, אחרי ירידה ופיתול כביש של כ-400 מטרים נראים כמה בתי כפר. בכל המרחב אין נפש חיה, לא ראניה ולא טרקטורון. אני מתיישב על ספסל מיותם, כותב הודעה לראניה שהגעתי, קם, מתחיל לגלגל את הטרולי בירידה ונזכר בסרט "ביקור התזמורת".
בכניסה לכפר אישה שניצבת בפתחו של בית אוכל רואה שאני מביט סביבי בתהייה ושואלת בחמלה אימהית מה אני מחפש. אני שמח לקראתה ואומר "ראניה". פתאום רעש טרקטורון. ראניה, מתחת לכובע ליאונרד כהן, מגיעה בדהרה, אומרת "שלום" לשנינו, מעמיסה הטרולי בהינף זרוע ואומרת לי לבוא אחריה. אני מודה לאימהית וממלא ההוראה. אחרי איזה חמישים מטר הטרקטורון נכבה. ראניה מקללת ביוונית ומנסה להתניע אותו. אני ממליץ לה לשים דלק. היא אומרת לי להמשיך להתקדם. אני מתקדם. הקללות עובדות כי הטרקטורון נדלק וחולף על פניי בסערה. ראניה לקחה תנופה על כל צרה שלא תבוא ונעלמה באופק עם הטרולי שלי. אני הולך לכיוון המשוער שבו נסעה ומקווה לטוב. פתאום אני שומע רעש מנוע. ראניה נתנה פול גז בניוטרל כדי שאדע איפה למצוא אותה. אחרי שהתחברנו שוב שאלתי אותה למה לא חיכתה לי ליד האוטובוס. ענתה שהייתה עסוקה. נשמע משכנע.
בסוף הגענו לדירה [בתמונה: המראה מהטראסה].
ראניה הסבירה לי בקצרה איפה נמצא כל דבר, אמרה שהיא ממהרת כי יש לה ילדה קטנה בבית, ושהיא בכלל גרה בכפר אחר, ושהדירה הייתה של אבא שלה, ושלא אהסס להתקשר אם יש בעיה. לסיום חתמה ב"שלום" לבבי, נגעה בזרועי לאות ידידות והתפוגגה.
[16/7/22]
