
בין השנים 1919-1922, התחוללה מלחמת יוון – טורקיה במסגרתה פלשה יוון לאסיה הקטנה.
מטרת הפלישה הייתה לנסות ולממש את רעיון "יוון הגדולה", לפיו יוון צריכה לכלול את כל השטחים בהם יש נוכחות דומיננטיות של אזרחים נוצרים ממוצא יווני. הפלישה התאפשרה בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה, בה יוון הייתה בצד המנצח ואילו טורקיה העותומאנית בצד המפסיד. מלחמת יוון – טורקיה הסתיימה במפלתם של היוונים ונחרתה בזיכרון היווני הלאומי כ"הקטסטרופה באסיה הקטנה".
עם שוך הקרבות נציגי הצדדים הגיעו להכרה שאזרחים טורקים ויווניים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת והסכימו על חילופי אוכלוסין. כמיליון וחצי יוונים נוצרים אולצו לעזוב את אסיה הקטנה ולעבור ליוון, וכחצי מיליון טורקים מוסלמים אולצו לעזוב את יוון ולעבור לטורקיה. אנשים אלו חוו סבל רב, רבים מהם חיו שנים רבות כעקורים בארצם.
במוזיאון העירוני של וולוס צדה את עיני תמונה מוגדלת של "משפחת עקורים" מקומית, משנת 1927. מנהלת המוזיאון הקטן, שהתלהבה מהעניין הער שגילה במכמניו המבקר היחיד אותה שעה, סיפרה לי שאת התמונה המקורית תרמה למוזיאון תושבת העיר, היא התינוקת שבתמונה.
תמונה יפה בעיני, נוגעת ללב… המבט השונה שכל אחד מהדמויות מישיר אל המצלמה.
[14/7/22]