לנשים בעת העתיקה, פרט למיוחסות מאד, לא היו זכויות של ממש. הן גם לא יכלו לצייץ בעניין. עם מרב מיכאלי, למשל, היוונים של אז היו סוגרים עניין ברגע. זורקים אותה מצוק גבוה וזהו.
כדוגמה אביא את המשחקים האולימפיים. זה שנשים לא יכלו לקחת חלק בתחרויות זה ברור, הקטע הוא שהן אפילו לא יכלו לצפות בהם. אם בכל זאת מישהי התפלחה למתחם האולימפי ותפסו אותה, היא נענשה בדרך שתוארה לעיל. סיכון לא קטן, איי ווד סיי.
אבל היו יוצאות מהכלל. למשל, דרך קבע צפתה במשחקים כוהנת של אלת האדמה דמטר. מקרה נוסף, ייחודי, הוא של אישה חשובה, בת למשפחה של צ'מפיונים אולימפיים, בכללם בעלה, שהתגנבה כדי לראות את בנה מתמודד במשחקים; למרות שנתפסה הושארה בחיים כאות הוקרה למשפחתה החשובה.
ההגינות מחייבת אותי לספר שלנשים כן התאפשר להתחרות, אך במסגרת נפרדת ולא בשנת האולימפיאדה. בתחרויות אלו, שנקראו "הראריה" על שם מלכת האלים הרה, יכלו להשתתף רק נערות ונשים צעירות לא נשואות.
[13/8/22]
