כשסיפרתי שאני נוסע לפטראס אמרו לי שאין מה לעשות שם, שזו עיר סתמית. החלטתי בכל זאת לנסוע, ואפילו לששה ימים. כי אם באתונה שהיתי שבועיים ובסלוניקי ובפיראוס שבוע וחצי, אז מגיע לעיר השלישית בגודלה ביוון שאתגורר בה ששה ימים.
כשהגעתי למלון בששי אחר-הצהריים שאלתי את פקידת הקבלה מה יש לעשות בפטראס. היא אמרה שכלום, שתיירים מגיעים לכאן רק כתחנת מעבר לאיים, שלכל מקום צריך לנסוע, אפילו כדי לשחות בחוף הים (קו החוף של פטראס הופקע לטובת רציפי נמל ארוכים כגלות). היא הוסיפה ואמרה שלא בטוח שאמצא באזור מסעדה פתוחה בשעות האלה (רציתי לאכול משהו אחרי הנסיעה), ושנדיר לראות מישהו שבא לשהות בעיר זמן כה ממושך שלא לצרכי עבודה.
שמחתי לשמוע את התיאור הזה, כי ממנו אפשר רק לעלות. גם הערכתי שבעיר שחיים בה יותר ממאתיים אלף תושבים אמצא "מה לעשות".
אחרי שהתמקמתי יצאתי לרחוב ומצאתי ארוחה חמה תוך רגע (למרות שאכן רוב המקומות היו סגורים בשעה הזו, המקומיים נוטים לקחת הפסקת צהריים ממושכת). לעומת זאת, שיטוט ערב ראשון במרכז העיר כבר הפגישני עם רחובות שוקקים. למחרת גיליתי שוק של שבת, ציורי גרפיטי מרשימים; מפרץ שמצדו האחר נשקף הקצה הדרומי של יוון ההררית, ועוד. את היום קינחתי במסעדת דגים טובה מול המרינה.
מרושם ראשוני פטראס מצטיירת בעיני כאחלה עיר, לא יודע מה רוצים ממנה.
[15/8/22]
