יחסי עבודה

כאשר קיבלתי השבוע את ההודעה לעתונות ששלח דובר ההסתדרות בדבר הכרזת סכסוך העבודה בליגת העל לנשים בכדורסל-נשים משהו לא הסתדר לי. ליגת ספורט תחרותי וסכסוך

בד בבד עם חלוקת הדיבידנד העצום של בזק לבעלי השליטה שלה נחתמו בחברת התקשורת הגדולה גם הסכמי שכר נדיבים המעניקים לעובדיה תוספות שכר, בונוסים ואופציות.

המאבק על שכרם של העובדים הסוציאליים הוא מאבק ממושך וקשה משום שאין מדובר בעוד הסכם שכר אלא בדרישה לשינוי מבני מהותי של מערכת יחסי העבודה.

חוסר רצונם העז של הרופאים המתמחים לקבל עליהם את ההסכם עליו חתמו ראשי ההסתדרות הרפואית (הר"י), עד כדי נכונות לסכן את מעמדם המקצועי והאישי, מצביע

העיצומים שנוקטים עובדי הרכבת קוממו את הציבור הרחב. לעומת זאת, במהלך חודשי שביתה ארוכים, הרופאים, והמתמחים המתמרדים, זכו לגלים של אהדה. בשני המקרים הציבור נפגע

ערב החג קבע בית הדין האזורי לעבודה כי עובדי הרכבת לא יכולים להתנגד להפרטה משום שזו החלטה ניהולית לגיטימית. בית הדין הדגיש כי העובדים יכולים

כאשר מתבוננים בסאגה המתמשכת של סכסוכי העבודה ברכבת ישראל אי אפשר להתעלם מהדימוי של חבורה מגושמת הנעה סובבת ומסתבכת עם עצמה תוך שהיא זורעת סביבה

מקרה שהתרחש בבית הדין לעבודה: עובד סיכם עם מעבידו, בעל עסק קטן, כי שכרו יהווה תמורה כוללת עבור עבודה במשך 10.5 שעות ביום. למרות זאת,

מקובל להניח כי לבתי הדין לעבודה יש הטיה מובנית לטובת העובדים. הנחה זו יש לה על מה לסמוך ובתי הדין לעבודה לא מתכחשים לה. יתירה

הכנס נערך ב-2/10/2013 המארגנים: ההסתדרות החדשה וקרן פרידריך אברט מהדברים שנאמרו בו: כריסטי הופמן, סגנית מזכ"ל UNI (פדרציה בינלאומית של איגודים מקצועיים): – במדינות OECD רמת

סכסוך העבודה הממושך בבנק אינו מוצא פיתרון בעיקר עקב הגבלת חופש הפעולה של מנהלי המו"מ מול העובדים – על רקע סגנון הניהול הריכוזי של צדיק