חצי האי פלופונסוס

פאטרס מורכבת מעיר תחתית עם נמל גדול ומעיר עילית (ובכך מזכירה את חיפה). יש מקומות (מהצד) שהעלייה לעיר העילית היא הדרגתית ויש מקומות (מהמרכז) שהעלייה

אמרו לי שבקצה הרחוב שלי, רחוב איו אנדריאו בפאטרס, בכיוון הפוך למרכז, יש כנסייה עם אותו שם, שמשמעו אנדרו הקדוש. בסדר, אמרתי בליבי, עוד כנסייה;

כשסיפרתי שאני נוסע לפטראס אמרו לי שאין מה לעשות שם, שזו עיר סתמית. החלטתי בכל זאת לנסוע, ואפילו לששה ימים. כי אם באתונה שהיתי שבועיים

לנשים בעת העתיקה, פרט למיוחסות מאד, לא היו זכויות של ממש. הן גם לא יכלו לצייץ בעניין. עם מרב מיכאלי, למשל, היוונים של אז היו

כדי להגיע מקלמאטה לאולימפיה צריך לנסוע לפירגוס באוטובוס שיוצא לשם פעם אחת ביום, ומפירגוס לקחת אוטובוס נוסף לאולימפיה. זאת משום שאולימפיה, למרות חשיבותה ההיסטורית, היא

לקלמאטה, השוכנת בין מפרץ מסיניאה להרי טייגטוס שני מרכזי בילוי עיקריים: רצועת חוף ארוכה והמרכז העתיק של העיר. חלקו העליון של המרכז, המרוחק כשלושה קילומטרים

הערך המוסף של נאפפליו היא מצודת פלמידי הממוקמת על מצוק לצד העיר; גם בשל גודלה והנוף המרהיב שנשקף ממנה לעיר ולמפרץ, וגם בשל המצב בו

נאפפליו, עיירה בת כ-15,000 תושבים במזרח חצי האי פלופונסוס, נחשבת בעיני רבים כאחת הערים היפות ביוון, אם לא היפה שבהן. אך כאמור, ההשוואה היא מול