תסאליה ועוד

קורפו היא עיר יפה שחוט של קסם משוך עליה. בנייה אקלקטית בת מאות שנים, מצודות נישאות ונוף ימי מרהיב הם שילוב מנצח שקשה לעמוד בפניו;

ממערב לתחנת האוטובוסים קורפו היא עיר יוונית הנשלטת על ידי תושביה. על-כן נכנה אותה קרקירה, כלשונם. ממזרח לתחנת האוטובוסים זו עיר דרום-איטלקית שמדברת יוונית הנשלטת

ככל שהדברים נוגעים לדמוגרפיה ותיירות, לוטרה אדיפסוס היא מודל מוגדל של איה קיריאקי. זו עיירה שבתקופת החורף חיים בה כמה אלפי תושבים, ובתקופת הקיץ מספרם

באיה קיריאקי חמש טברנות, כולן על המזח. סעדתי בארבע מהן. אמש, בערב הפרידה מהיישוב הזעיר, אך משנכנסתי למתחם מסעדתו של קוסטאס, זיהה הבעלים החביב והדינמי

הכפר איה קיריאקי הוא חור שתקוע בקצה הדרומי של חצי האי פליון. חוריותו הוא סוד קסמו. יש בו אלמנטים חצי האי סיני-ים, גם מבחינת מורכבות

יש בוולוס מן תכסיס מסעדני שנקרא "צ'יפורדיקו" – דיל שכולל צ'יפורו, העראק המקומי, עם מנות קטנות של מאכלי ים. הלכתי לבדוק מה זה.הציעו לי הרכב

בין השנים 1919-1922, התחוללה מלחמת יוון – טורקיה במסגרתה פלשה יוון לאסיה הקטנה.מטרת הפלישה הייתה לנסות ולממש את רעיון "יוון הגדולה", לפיו יוון צריכה לכלול

התנועה בתחבורה ציבורית חוסכת ממני את העונג שבנהיגה וספיחיה (חניות, תדלוק, פרוצדורת קבלת הרכב והחזרתו, סיכוני אבדן כיוון, סכנות כביש, כבישי אגרה, פקקים, עברות תנועה

אתמול עם שחר ארזתי את מטלטלי המעטים ועזבתי את סלוניקי תוך שאני שם פעמיי אל העיירה ליטוחורו השוכנת למרגלות האולימפוס. נסעתי כשעה ורבע באוטובוס מפואר