Shuki_Editor

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.

בשעה רבע לאחת-עשרה רכשתי כרטיס נסיעה במיניבוס ארוך (25 מושבים) שעוד מעט ייסע ל-ולורה המרוחקת 181 ק"מ מסרנדה. השארתי במשרד הכרטיסים את הטרולי והלכתי לאכול

סרנדה היא עיר נופש בדרום אלבניה שמזכירה קצת את אילת בלי המלונות הגדולים והמפוארים. יש בה הרבה בתי מלון קטנים ודירות להשכרה שמחירי השכירות שלהן

את שלושים וששה הקילומטרים המפרידים בין קורפו לסרנדה גמאתי באמצעות מעבורת עמוסת תיירים ששייטה לה כארבעים דקות עד שהגיעה ליעד.לאחר בדיקת דרכונים מהירה נפלטתי לתוך

קורפו היא עיר יפה שחוט של קסם משוך עליה. בנייה אקלקטית בת מאות שנים, מצודות נישאות ונוף ימי מרהיב הם שילוב מנצח שקשה לעמוד בפניו;

ממערב לתחנת האוטובוסים קורפו היא עיר יוונית הנשלטת על ידי תושביה. על-כן נכנה אותה קרקירה, כלשונם. ממזרח לתחנת האוטובוסים זו עיר דרום-איטלקית שמדברת יוונית הנשלטת

פאטרס מורכבת מעיר תחתית עם נמל גדול ומעיר עילית (ובכך מזכירה את חיפה). יש מקומות (מהצד) שהעלייה לעיר העילית היא הדרגתית ויש מקומות (מהמרכז) שהעלייה

אמרו לי שבקצה הרחוב שלי, רחוב איו אנדריאו בפאטרס, בכיוון הפוך למרכז, יש כנסייה עם אותו שם, שמשמעו אנדרו הקדוש. בסדר, אמרתי בליבי, עוד כנסייה;

כשסיפרתי שאני נוסע לפטראס אמרו לי שאין מה לעשות שם, שזו עיר סתמית. החלטתי בכל זאת לנסוע, ואפילו לששה ימים. כי אם באתונה שהיתי שבועיים

לנשים בעת העתיקה, פרט למיוחסות מאד, לא היו זכויות של ממש. הן גם לא יכלו לצייץ בעניין. עם מרב מיכאלי, למשל, היוונים של אז היו

כדי להגיע מקלמאטה לאולימפיה צריך לנסוע לפירגוס באוטובוס שיוצא לשם פעם אחת ביום, ומפירגוס לקחת אוטובוס נוסף לאולימפיה. זאת משום שאולימפיה, למרות חשיבותה ההיסטורית, היא

לקלמאטה, השוכנת בין מפרץ מסיניאה להרי טייגטוס שני מרכזי בילוי עיקריים: רצועת חוף ארוכה והמרכז העתיק של העיר. חלקו העליון של המרכז, המרוחק כשלושה קילומטרים

הערך המוסף של נאפפליו היא מצודת פלמידי הממוקמת על מצוק לצד העיר; גם בשל גודלה והנוף המרהיב שנשקף ממנה לעיר ולמפרץ, וגם בשל המצב בו

נאפפליו, עיירה בת כ-15,000 תושבים במזרח חצי האי פלופונסוס, נחשבת בעיני רבים כאחת הערים היפות ביוון, אם לא היפה שבהן. אך כאמור, ההשוואה היא מול

נסעתי לשכונת קליתיאה כדי לבקר במרכז התרבותי, המעוצב להפליא, של קרן סטברוס ניארכוס. המרכז בנוי משלושה מתחמים עיקריים: בניין הספרייה הלאומית. בניין האופרה ופארק אקולוגי.בכל

גיליתי שממערב לפיראוס נמצא "שוק מאכלי ים". הלכתי לבדוק במה מדובר וגיליתי שוק סיטונאי של מאכלי ים הממוקם בנמל הדיג של פיראוס.ליד השער הפתוח, ממנו

בין מוצגי המוזיאון ההלני הימי דגמי ספינות משחר ההיסטוריה ועד ימינו.לדוגמה, ספינה ששימשה את היוונים בקרב סלמיס. הקרב, שהתרחש בשנת 480 לפנה"ס במפרץ סלמיס, הסתיים

עד כה השתמשתי בעיקר באוטובוסים בין-עירוניים כדי לנוע בין יעדי המסע שלי. אלה אוטובוסים מפוארים, דוגמת אלה שמשמשים אצלנו לטיולים ולהסעת תיירים. בכל פעם הם

חסרון היותה של דירתי בפיראוס דירת קרקע (מן המפורסמות הוא שאני אוהב דירות גבוהות) מתקזז עם זה שפנים הדירה מרווח, נעים ונוח ושבעליה הם זוג

מלוטרה אדיפסוס יש אוטובוס ישיר לאתונה. כך זה עובד: אתה הולך לבודקה בנמל המקומי וקונה כרטיס לאוטובוס. אחר כך הולך לבודקה שליד וקונה כרטיס למעבורת.

ככל שהדברים נוגעים לדמוגרפיה ותיירות, לוטרה אדיפסוס היא מודל מוגדל של איה קיריאקי. זו עיירה שבתקופת החורף חיים בה כמה אלפי תושבים, ובתקופת הקיץ מספרם

באיה קיריאקי חמש טברנות, כולן על המזח. סעדתי בארבע מהן. אמש, בערב הפרידה מהיישוב הזעיר, אך משנכנסתי למתחם מסעדתו של קוסטאס, זיהה הבעלים החביב והדינמי

הכפר איה קיריאקי הוא חור שתקוע בקצה הדרומי של חצי האי פליון. חוריותו הוא סוד קסמו. יש בו אלמנטים חצי האי סיני-ים, גם מבחינת מורכבות

יש בוולוס מן תכסיס מסעדני שנקרא "צ'יפורדיקו" – דיל שכולל צ'יפורו, העראק המקומי, עם מנות קטנות של מאכלי ים. הלכתי לבדוק מה זה.הציעו לי הרכב

בין השנים 1919-1922, התחוללה מלחמת יוון – טורקיה במסגרתה פלשה יוון לאסיה הקטנה.מטרת הפלישה הייתה לנסות ולממש את רעיון "יוון הגדולה", לפיו יוון צריכה לכלול

התנועה בתחבורה ציבורית חוסכת ממני את העונג שבנהיגה וספיחיה (חניות, תדלוק, פרוצדורת קבלת הרכב והחזרתו, סיכוני אבדן כיוון, סכנות כביש, כבישי אגרה, פקקים, עברות תנועה

אתמול עם שחר ארזתי את מטלטלי המעטים ועזבתי את סלוניקי תוך שאני שם פעמיי אל העיירה ליטוחורו השוכנת למרגלות האולימפוס. נסעתי כשעה ורבע באוטובוס מפואר

השמדתה של קהילת יהודי סלוניקי על ידי הנאצים לא הייתה קטסטרופה שנחתה באבחת חרב פתאומית על הקהילה המפוארת של יהדות ספרד, קדם לה אסון שהתרחש

שלשום לקחתי חלק בסדנה שעניינה "אינפודמיה" – מידע שגוי או מעוות המתפשט כמגפה. המיקוד היה במלחמה באוקראינה.הסדנה אורגנה על ידי ארגון בשם סימביוזיס, העוסק "במידע