מאמרים

בישראל אפשר לפטר עובד ללא מתן נימוק, אם כי בארגונים רבים ממילא קשה, או אף בלתי אפשרי לעשות זאת, מאימת ארגוני העובדים הפועלים בהם, או

ועדת העבודה צפויה לאשר הצעות חוק, לפיהן יחויבו מעסיקים לשלם פיצויים גם לעובדים מתפטרים; אך מה קורה כשעובד חיוני וטוב עוזב, ובזאת פוגע במעסיקו הישן?

האם יחסי עובד מעביד עיקרם קונפליקט וכיפוף הדדי של זרועות, או שמא יחסי כבוד והוקרה הדדית? ובכל מקרה – למי שייכים כספי הפיצויים? המשך לדיון

חוק חברות כוח אדם עבר לפני שמונה שנים, אך נכנס לתוקפו רק בינואר השנה, ומיד העלה חששות לגבי היכולת ליישמו; ההסתדרות טוענת שהמדינה תפטר רבבות

הכנסת צפויה לאשר בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק שמטרתן לחייב מעסיקים לשלם פיצויי פיטורים גם לעובדים מתפטרים. יוזמה זו זוכה להתנגדות רחבה הן מצד המעסיקים

חוקים דוגמת חוק חברות כוח אדם וחוק שכר מינימום גוררים דיונים ציבוריים עזים. התומכים בחוק מצדדים בהטבת מצב העובדים, ואילו רואי השחורות טוענים כי שיפור

כיום, יותר מבעבר, על המעסיקים לתת דעתם להשלכות בעלות משמעות כלכלית כבדה, מבחינתם, אם לא יקיימו חוקי עבודה. חידושים אחרונים בפסיקת עבודה: במסגרת מועדון דיני

האם עובדים שזכו למעמד של קביעות מוגנים אוטומטית מפיטורים? מתברר שלא. מעבר לשיפור תנאי העסקת העובדים, מנגנון הקביעות מחזק את מעמדו ועוצמתו של הוועד מפעם

שלושים שנה לאחר חקיקת החוק האוסר על התארגנות שוטרים, בוחן שוקי שטאובר את הסוגייה: איגוד עובדים עשוי לסייע לייעול והשבחת שורות המשטרה, אך עלול להפוך

אחד מהישגי ההסתדרות בעסקת החבילה היה הסכמה להקלה על התארגנות עובדים בהסתדרות. אך אם העובדים מנוהלים כראוי וזוכים מההנהלה ליחס הוגן, לתגמול נאות ולסביבת עבודה

הטיעונים שמשמיעים המעסיקים נגד הרפורמה בחוקי העבודה, לא ענייניים ולא מקצועיים. הרפורמה לא תגרום להקמת ועדים בכל חברות ההייטק, וגם אם כן, מה כל כך

הבונוסים השמנים והניסיון לשנות את יחסי העבודה באל על, תוך מאבק עז עם הוועד, היו כנראה בין הגורמים שהביאו לסיום כהונתו של המנכ"ל חיים רומנו.

נראה כי חלפו להם הימים בהם איגוד לשכות המסחר בראשותו של אוריאל לין נלחם בעוז בהסתדרות ובניסיונותיה המתמשכים לארגן עובדים. עופר עיני השכיל, במידת מה,

"המשק בישראל הולך לקראת התארגנות של עובדים. המעסיקים מתחילים להבין שזה לא מזיק. הבעיות נובעות מחוסר תקשורת. כאשר התחילה התארגנות עובדים בסונול ההנהלה התנגדה. מנכ"ל

כאשר קיבלתי השבוע את ההודעה לעתונות ששלח דובר ההסתדרות בדבר הכרזת סכסוך העבודה בליגת העל לנשים בכדורסל-נשים משהו לא הסתדר לי. ליגת ספורט תחרותי וסכסוך

בד בבד עם חלוקת הדיבידנד העצום של בזק לבעלי השליטה שלה נחתמו בחברת התקשורת הגדולה גם הסכמי שכר נדיבים המעניקים לעובדיה תוספות שכר, בונוסים ואופציות.

המאבק על שכרם של העובדים הסוציאליים הוא מאבק ממושך וקשה משום שאין מדובר בעוד הסכם שכר אלא בדרישה לשינוי מבני מהותי של מערכת יחסי העבודה.

חוסר רצונם העז של הרופאים המתמחים לקבל עליהם את ההסכם עליו חתמו ראשי ההסתדרות הרפואית (הר"י), עד כדי נכונות לסכן את מעמדם המקצועי והאישי, מצביע

העיצומים שנוקטים עובדי הרכבת קוממו את הציבור הרחב. לעומת זאת, במהלך חודשי שביתה ארוכים, הרופאים, והמתמחים המתמרדים, זכו לגלים של אהדה. בשני המקרים הציבור נפגע

ערב החג קבע בית הדין האזורי לעבודה כי עובדי הרכבת לא יכולים להתנגד להפרטה משום שזו החלטה ניהולית לגיטימית. בית הדין הדגיש כי העובדים יכולים

כאשר מתבוננים בסאגה המתמשכת של סכסוכי העבודה ברכבת ישראל אי אפשר להתעלם מהדימוי של חבורה מגושמת הנעה סובבת ומסתבכת עם עצמה תוך שהיא זורעת סביבה

מקרה שהתרחש בבית הדין לעבודה: עובד סיכם עם מעבידו, בעל עסק קטן, כי שכרו יהווה תמורה כוללת עבור עבודה במשך 10.5 שעות ביום. למרות זאת,

מקובל להניח כי לבתי הדין לעבודה יש הטיה מובנית לטובת העובדים. הנחה זו יש לה על מה לסמוך ובתי הדין לעבודה לא מתכחשים לה. יתירה

הכנס נערך ב-2/10/2013 המארגנים: ההסתדרות החדשה וקרן פרידריך אברט מהדברים שנאמרו בו: כריסטי הופמן, סגנית מזכ"ל UNI (פדרציה בינלאומית של איגודים מקצועיים): – במדינות OECD רמת

סכסוך העבודה הממושך בבנק אינו מוצא פיתרון בעיקר עקב הגבלת חופש הפעולה של מנהלי המו"מ מול העובדים – על רקע סגנון הניהול הריכוזי של צדיק